תמיכה

שלום בנות יקרות. בת 37.5,אחרי 4 IVF,טיפול אחד של החזרת מוקפאים, וטיפול נוסף של 10 ימי מונופור - ללא זקיקים שגדלו. יש לי אנדומטריוזיס ושחלה אחת שמתפקדת. בנוסף, העלתי בחצי שנה האחרונה 8 קילו, בגלל הפסקת עישון "כפוייה" ודכאון בגלל ההורמונים. סליחה שאני מתחילה עם כל הדברים הפחות מדהימים אבל אני במצב נפשי כבר די רעוע. האם גם אתם מושפעות מההורמונים פיזית ונפשית? יש לי התקפות זעם ובכי, וזה יוצא לצערי על בעלי המתוק, מרגישה שכל נסיון לוקח לי את הנשמה. אני עכשיו על דקפפטיל למשך שבועיים ואח"כ אתחיל עם מונוגון.האם הדקפפטיל עוצר את המחזור או שאני אמורה לקבל? לקחתי 10 ימים מונופר וזה לא פיתח את הזקיקים. האם זה נורמלי שהורמון לא יפתח שום זקיק? אני די נסערת, ומבולבלת מהדקפפטיל. תודה.

היי ברגולית, איזה שם בחרת לעצמך.... ברוכה הבאה לפורום שלנו וכמו הברכה שאנו מברכות פה את כל החדשות ששהותך עמנו תהיה קצרה ותהיי במהרה בפורום הריון ולידה. ולשאלתך ברורררררררררררררררררררררררררררררררר ההורמונים האלה השפיעו עליי בצורה רצינית גופנית ונפשית. גם אני עליתי במשקל והבגדים שלי קפצו בשתי מידות. לפני הטיפולים הבטן הייתה דבוקה לגב וכולם היו צוחקים עליי שעליי לא יראו הריון היום עם צחוק הגורל יש לי בטן של חודש חמישי ולא פעם שואלים אותי אם אני בהריון... גם נפשית יוצא לי לבכות הרבה יותר וגם אני כמוך את התיסכולים מוציאה על בעלי היקר. לגבי הטפול שלך אני מצטערת שאין לי מושג מה לענות לך כדאי שתפני את השאלות לרופא. גם לי הגוף משתגע מטיפול לטיפול ושום תגובה פיזית של הגוף לאחר טיפול או במהלכו אינה דומה לטיפול הקודם. הרגשות וההתקפים שלך במצבי הטיפול מאוד נורמליים בכל הלא נורמלי שאנו עוברות וכך גם המצב הפיזי של ההתנפחות מה לעשות? זה ההורמונים שאנו מזריקות לעצמינו.... אשמח לכיר אותך ולהיות פה לכל שאלה (במידה ואדע לענות כמובן) שבוע נפלא!!!!

ברוכה הבאה לפורום... אני מקווה שהשות הקצרה כאן תעזור לך להתמודד עם הקשיים. זו תקופה לא קלה לכולנו אבל אין ספק שכשיש עם מי לפרוק ולשתף ההרגשה קצת יותר טובה. לפחות אצליץ לגבי הדקקפטיל אעדכן אותך במה שאמר לי הרופא שלי. הזרקתי אותו בפרוטוקול הקודם ואני אמורה להזריק שוב השבוע. בעצם מטרתו של הדקאפפטיל היא לדאוג שלא יהיה ביוץ עד אשר רוצים שזה יקרה באמצעות האוביטרל. בעצם הוא עוזר לשלוט קצת יותר על התהליך. הרופא שלי טוען שהדקאפפטיל עוזר לאיכות טובה יותר של הביציות. והאמת שבמקרה שלי זה באמת הוכיח את עצמו ואפילו נקלטתי להריון (שהיה לצערי מאוד מאוד קצר). בכל מקרה זה טוב לדעתי שהרופא שלך מנסה פרוטוקול חדש - אי אפשר לדעת מה יעבוד. רק תהיי בטוחה שבסוף זה יעבוד. זה קצת מתעכב לנו אבל יש כאן בפורום כמה וכמה דוגמאות שזה בסוף כן עובד.

גם אני דקפפטיל + מונופור. מונופור זה המקביל של המונוגון (אותו לקחתי בפעם הקודמת) והוא די חדש רק חודש שעבר נכנס לסל התרופות. שיהיה המון בהצלחה בסיבוב הזה. לכולנו.

ברוכה הבאה בצל קורתנו! בעזרת השם, שהותך איתנו תהייה קצרה. ההורמונים גורמים לנו להרבה מאד שינויים במצבי הרוח. תלוי איזה הורמון, תלוי באישה, קשת התגובות היא רחבה ותמיד לא נעימה. אני הייתי הופכת לדכאונית. כל דבר היה גורם לי לבכות. לדעתי זה דיי מקצין את הנטייה הטבעית שלנו למצבי רוח בימי הביוץ, ולכן הייתי הופכת לעצובה נורא. אני בטוחה שבעלך מבין, הרי אמרת שהוא מתוק. אין מה להלחם בזה ולא פעם הגברים שלנו חוטפים ריקושטים בדרך. אני חושבת שזה מחיר שהם מוכנים לשלם בשביל להגיע להריון ולילדים. בכל מקרה, כדאי לשתף אותו, אם לא עשית את זה ממילא, ולספר לו שזו לא את, שאת יודעת שאת מתפרצת עליו ושאת מודה לו שהוא מבין ומתוק כזה. בעניין ההשפעה הפיזית- הדקא עשה לי גלי חום, וגידול הביציות גרם לתחושה של כובד נוראי בשחלות. אני מאד מבינה את מה שכתבת- שכל נביון לוקח את הנשמה. כל כך מדוייק איך שניסחת את זה. בשביל זה בדיוק אנחנו פה. בשביל לעזור לנשמה להתמלא מחדש בכוחות. בשביל להאיר קצת את הימים בפטפוטים שקשורים ושלא קשורים לטיפולים. בשביל להיות חבורה אוהבת ותומכת שמבינה בדיוק מה עובר עלייך. לנו לא תצטרכי להסביר. בפנינו לא תצטרכי להתנצל. אנחנו נקבל ההההכל באהבה. אז שוב- בואי, תשארי איתנו, בתקווה גדולה שאנחנו נביא לך את המזל ותתעופפי מפה תכף. בעניין הדקא- הוא לא יעצור לך את המחזור אלא יעצור לך את הביוץ. רופא הנשים לא יקרא למחזור כזה מחזור אלא התפרקות הרירית כי מחזור מוגדר כהתפרקות הרירית לאחר ביוץ ולך לא יהיה ביוץ בגלל הדקא. מנופור לא לקחתי אף פעם אז אני לא יודעת לספר לך עליו. בהצלחה!!!!!!!!!!!!!! דורה.

היי בנות שיהיה שבוע מעולה קודם כל , זה "מעודד" לדעת שעוד בנות עוברות את הכיף הזה. קשה לי קצת להתבטא בכתב, יותר זורם לי בעל פה :)אני יודעת ובטוחה שבסוף אני אהיה אמא...רק הדרך לפעמים קשה, יחד עם שגרת החיים והעבודה.מה שהכי מטריף אותי זה החוסר שליטה על ההורמונים ושאר המייצבים למינהם. והבכי הבלתי נשלט, באמצע ישיבות בעבודה, בשירותים ובמקלחת :) שולחת המון אהבה לכולכן ולילה טוב.