בדכאון ?

היי, לפני שנתיים סיפרתי לאבא שלי על היותי הומו. הוא לקח את זה מאוד קשה; מזה שנתיים הוא הפסיק לעבוד (עצמאי, זאת אומרת שאינו מחפש פרוייקטים), נמצא בבית רוב היום ודואג להכין אוכל לאחותי הקטנה; מנסה ליצור מינימום מגע עם אנשים (מתוך בושה) ומכיוון שאיני גר בבית אלא כמה אלפי ק"מ משם (ללא קשר לבשורה הקשה) - הוא אינו מתמודד עם הבשורה בצורה יומיומית. כמובן שלהכיר בעובדות ולהתעניין בנושא ההומוסקסואליות מעט קשה עם אבי- לאחר נסיונות מרובים (מצדי ומצד אמי) זה נשמע כאילו אבי בדכאון קליני ? מה עושים עם אדם בן 50 בדכאון שלא בהכרח רוצה לצאת מזה ולדבר על זה ? -הסיכוי להצליח ולשכנע אותו לדבר עם משהו מקצועי שואף לאפס.

שלום דיכי, קודם כל, חשוב לי להעביר לך את המסר שדיכאון מהסוג שאביך נמצא בו אינו יכול להיות אך ורק תוצאה של חשיפת נטיותיך המיניות. לכל היותר, הדבר היווה טריגר להתפרצות פוטנציאל דיכאוני שהיה פורץ בגלל טריגרים אחרים. כך שחשוב מאוד שתוריד מעצמך את מטען האשמה, במידה ואתה מרגיש כך. שנית, הפניוה לטיפול או טיפול באדם שאינו מעוניין בו הוא , ברוב המקרים, חסר סיכוי להצלחה. עם זאת, הואיל ואתה מציין שלאביך קשה לדבר על מצבו, ייתכן שניתן לתקוף את הבעיה דווקא ע"י טיפול תרופתי, כצעד ראשון. לצורך קבלת טיפול כזה אין צורך לפנות דווקא לפסיכיאטר אלא ניתן לקבלו מרופא המשפחה, שבפניו ייתכן ולאביך יהיה קל יותר להיפתח באופן מוגבל ולומר שמצב הרוח שלו אינו כתמול שלשום, בלי לפרט יתר על המידה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly