הפסיכולוגית שלי ובי סקסואליות...
דיון מתוך פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים
הי גידי ושאר המשתתפים... אני צריך לשלוח את הפסיכולוגית שלי לקרוא את מאמרו של גידי, "בי סקסואליות- ברכה או קללה", מכיוון שהיא מצדדת באופן לא מתפשר בטענה שזו רק קללה. היא טוענת שלהיות במצב שבו אתה במערכת זוגית כאשר חלק משמעותי מהצורך הנפשי שלך לא ממומש הוא מצב בעייתי שקשה להתמודד והיא חושבת שאני צריך לבחור צד, ולהפסיק להגיד לה כל שתי פגישות שאולי אני בכלל רוצה לנסות עם בחורות. או להיות רק עם בחורים ולהיות שלם עם זה, או להיות רק עם בחורות ולהיות שלם עם זה. היא גם טענה שבחורה שתרצה להיות איתי צריכה להיות די מתוסבכת, בהנחה שאני לא אסתיר ממנה את זה. (גם אילו הייתי רוצה להסתיר לא הייתי מסוגל) בשנתיים האחרונות די בחרתי להיות רק עם גברים. אפילו הפסיכיאטר שלי אומר לי שהעובדה שאני רק עם גברים מעידה בעצם שאני לא באמת מתלבט, ושאני הומו דה-פאקטו. אבל בהיסטוריה הדי רחוקה הייתי תקופה ארוכה עם בחורה, וחשבתי אז מעט על גברים, אולי כי עוד לא מימשתי את זה. אני מרגיש שאני קצת חוזר על עצמי, הבעיה נשארת אותה בעיה ואני לא מוצא לה בדיוק פיתרון. מעבר לזה, שאני מרגיש שחלק מהבעיה לא נובעת מהרצון הפנימי שלי, אלא מהיחס של החברה והסביבה להומואיות. שאולי משהו בי רוצה להיות סטרייט כדי להיות שייך, כדי להיות חלק מהחברה, אבל אני בין כה וכה שייך לשוליים של השוליים של החברה במובנים מסויימים בגלל המחלה שלי, אם כי זה לא ממש ניכר ביום יום. אני לא מנסה ליזום באופן אקטיבי קשר עם בחורות כבר הרבה זמן, אבל מאז ומעולם הייתי ביישן בתחום הזה, ובזמן האחרון נוצר מצב שהחוג החברתי המצומצם שלי הוא רק של הומואים. אולי אני צריך להשלים עם זה. ובכל זאת, בחורות מושכות אותי מינית במידה מסויימת, ואין לי ספק שאני אהנה מסקס עם בחורה. והאם רק במין עסקינן? אולי הבעיה היא שכל-כך קשה להגיע לקשר יציב עם גבר. אך זה בודאי לא בלתי אפשרי...והאם אני לא מכשיל קשר רציני עם גבר בכך שאני לא ממש משוכנע בנטייה שלי...זה מה שהפסיכולוגית שלי טוענת, שאני לא מתאמץ מספיק. טוב, זהו, רק רציתי קצת לפרוק את הלב... מיכאל
שלום מיכאל, לי נשמע שאתה משתמש בפורום ובמאמר כחיזוק לצד ההרפתקני ומחפש הריגושים שבך ובפסיכולוגית ובפסיכיאטר שלך כחיזוק לצד שמחפש יציבות ודברים ברורים וחד-משמעיים. ייתכן שבגלל זה פורום הוא פורום ומאמר הוא מאמר, בעוד מטפל קבוע פעם בשבוע ופסיכיאטר ש"אחראי" על ייצוב מצב הרוח שלך הם גורמים ממשיים ומקרקעים בחיים שלך. עושה רושם שאתה עושה עבודה יפה עם עצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly
מה לדעתך הסיבה שמבנות אתה מתאר שאתה מתבייש ואילו מגברים אתה לא מתבייש וקל לך להתחיל איתם (וליזום אפילו פגישות עיוורות איתם כמו שתיארת בעבר בפורום )?
הי אנונימי/ת אני רגיל להגיד על עצמי שאני ביישן, ואני רגיל לחשוב על עצמי שאני ביישן, אבל אני מניח שההתפתחות שחלה בשנתיים האחרונות אולי מעידה שאני פחות ביישן ממה שאני חושב. בוא נאמר שכשהייתי במאניה, אם את/ה יודע מה זה, הייתי אקסצנטרי בצורה קיצונית מאוד בלתי תיאמן בכלל, ומשהו מזה אולי נשאר גם כשאני במצב מאוזן. בכל מקרה, העובדות הפשוטות מראות שיכול להיות שאני גם יכול להיות לא ממש ביישן גם עם בנות, אבל שפשוט אין לי שום רצון להתחיל איתן. זה מגיע למצב שהן מתחילות איתי ואני לא עושה שום דבר בנידון...נו, טוב, הן לא עושות את זה בצורה חדה וברורה כמו באינטרנט, אבל אני מצליח לפעמים להבין רמזים...זה לא קורה הרבה, אבל זה קרה לפחות פעמיים בשנה האחרונה. אולי אני באמת הומו וזהו...אבל, אני לא פוסל יחסים עם נשים על הסף... בברכה מיכאל
מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים
