מבולבלת

שלום, מאז שאני זוכרת את עצמי, אני הייתי מתאהבת בגננת, במורה, מפקדת, בוסית , פסיכולוגית ... וכל דמות סמכות שהייתה לי אני יודעת שזה מחסך עצום והזדקקות, אני כל הזמן בשאיפה להיות בקשר סמביוטי כי אחרת אני מרגישה ריקנות עצומה וקשה לי לוותר על זה. הסיבה שאני רושמת את ההודעה היא שאני באמצע שנות העשרים, אף פעם לא חוויתי קשר זוגי ואני מרגישה שאיני יכולה בכלל להתאהב בגברים למרות שאני מאוד נמשכת אליהם . אני חיה בפיצול של משיכה ורגש. הרגש הולך לנשים והמשיכה לגברים. אני לא יודעת איך לצאת מהמצב הזה והאם זה בכלל אפשרי? אגב, הבעיה שאני מתארת של פיצול בין משיכה לרגש זה דבר מוכר? מזה אומר על הנטייה המינית שלי? האם אני דו? אני מאוד מבולבלת אני בטיפול פסיכולוגי כבר שנתיים ולבנתיים לא רואה תקווה שהמצב ישתנה. הדבר שאני הכי רוצה בעולם זה שיהיה לי בעלו וילדים אך אני לא מבינה איפה אני עומדת. כמובן שאני אדבר על זה עם המטפלת אך מאוד אשמח לשמוע את דעתך בעניין! תודה רבה !

שלום רב, לצערי, תשובתי אליך נמחקה ואני עונה בשנית לפנייתך. שאלתך מעידה על פיצול בין התחושה הנפשית /רגשית לבין המשיכה המינית. אוכל לענות לשאלה המורכבת באופן כללי, שהרי איני מכירה מספיק פרטים להתייחסות ספציפית אליך. בעיקרון, ניתן לומר שאין מדובר בלסביות, שהרי אין התאמה בין התחושה הרגשית שלך כלפי נשים לבין המשיכה המינית. כמו כן, אין מדובר בביסקסואליות, שכן אינך נמשכת לשני המינים באופן גופני/מיני. ברור גם שאינך טרנסג'נדרית, מאחר שזהותך המגדרית כאישה ברורה לך ואין לך תחושת פער או אי התאמה בין הזהות לגופך. אם כן, נראה שמדובר בבעיה מורכבת, שכנראה מקורה ביחסים עם הדמויות ההוריות בגיל הצעיר, שהטביעו חותמן בך בהקשר ליחס לשני המינים. ראשית, אין ספק שבמקרה כזה (ושוב זכרי, שדברי הם כלליים ואינני מכירה כלל את ההיסטוריה האישית שלך) קיים חסך עמוק בדמות אם וניכר חיפוש תחליפי תמידי בקרבה לדמויות נשיות ובעיקר כאשר הינן דמויות סמכות (וזהו הרי התחליף לדמות הורית). כך, גם במקרה שלך ציינת, שאת חשה התאהבות (רגשית כנראה בלבד) ורצון להתחבר לדמות סמכות נשית , שמספקת גם את תחושת התלות. שנית, נראה לי שהחשש להתקרב לגברים למרות המשיכה הגופנית אליהם, מקורו ב"תסביך אדיפילי לא פתור", כפי שלימדנו פרויד, אבי הפסיכואנליזה. כלומר, קיים חשש להתקרב לדמויות גבריות מאחר שקיימת חרדה מעונש מדמות האם, העלולה להעניש, כלומר לפגוע, בבת הנמשכת אל האב ורוצה לתפוס את מקומה לצדו. גם אם ההסבר נראה מורכב ומפותל, כדאי להכירו ולנסות להתיר את הסבך ולגדול ממנו להתפתחות ברמה בוגרת יותר, שבה הצרכים והפחדים הראשוניים/ המוקדמים הללו יידחקו הצידה, כך שיתאפשרו חיים מספקים ומאושרים . ידוע, כי כל התהליך, שבמהותו אינו מודע, יכול להתרחש בעזרת טיפול פסיכו- תרפויטי וטוב שאת נמצאת בתהליך כזה. ברור שאין זה תהליך קצר, אך אם שאלת אם יש תקווה שהמצב ישתנה, תשובתי הינה קצרה: כן יש תקווה ואין לוותר על האפשרות לשינוי. בהצלחה ובברכה, ד"ר דליה גלבוע