תלות-ריגשית

אני בן 18 וחצי, ולומד בישיבה חרדית זה השנה החמישית (שלוש שנים ישיבה קטנה, ושנה שניה בישיבה גדולה). זה כבר כמה שנים שהסתובבתי עם מחשבות שמא אני בעל "נטיה הפוכה", משום שבין שישים חברי השיעור שלי, נמשכתי תמיד לאיזה בחור (זה התחיל כבר בביה"ס). הרגשתי אהבה עצומה אליהם, רצון לנשקם וכו' (ולעיתים רחוקות, וזה התחיל כמדומני רק בשנה האחרונה, מחשבות על קשר רציני יותר). אולם, משהתייעצתי עם כמה ידידים וירטואליים, בהצביעם על-כך שאני נמשך גם ובעיקר לבנות, אמרו שהבעיה היא "תלות רגשית", בעיקר משום תיאוריי על הקשיים הנפשיים בפרידה מהם, בחוסר יחס קל מהם וכו'. בעקבות כך, נוצרה מריבה עם כמה בחורים, שלקחתי אותה קשה - אולם כיום, אני חושב שעברתי את זה. אבל דווקא משום כך, כעת אני יכול להרגיש את הבעיה בצורה חריפה יותר. על בחור אחר, בחור נאה שאני כל היום חושב עליו, ואוהב אותו מאוד, וכל "לא" שהוא אומר לי, קשה עלי הדבר מאוד. בימים האחרונים התחלתי לנתק עמו מעט את הקשר, וזה הקל עלי מעט, אבל עדיין עולים עליו מחשבות מדי פעם וכו'. אשמח אם תוכל לייעץ לי, מה ואיך לעשות?

שלום יוסי, אני מבין את הקונפליקט בו אתה נמצא, אך למיטב הבנתי, האיסור מדאורייתא חל על משכב זכר (חדירה לפי הטבעת) ועל השחתת זרע באוננות. הרגשות העזים שאתה חש לחבריך לישיבה אינם אסורים על פי הבנתי ולא הייתי מציע לאף אדם להתנגד למה שהוא מרגיש. אינני יודע אם הביטוי הנכון לתיאור רגשותיך הוא דווקא "תלות". יש לך קשרים עזים למספר בחורים בישיבה ובמקביל אתה מעיד על משיכה מינית לבחורות, שנותנת תקווה לחיי משפחה על פי אמונתך הדתית וסגנון החיים שלך. יכול להיות שבנסיבות חיים אחרות הקשר הרגשי העמוק שפיתחת לחבריך היה מקבל גם משמעות מינית. איננו יודעים זאת. זיקה רגשית עזה בין בחורים בגילך אינה חייבת להיות מלווה משמעות מינית. היא לגמרי טבעית ונורמאלית והיא יכולה לבטא הזדהות ורצון להיות או להיראות כמו אותו בחור נאה שכלפיו אתה מרגיש את אשר אתה מרגיש. עם זאת, אם רגשותיך כלפי הבחור "מאיימים" עליך, הרי נהגת בבגרות ובתבונה כשהתרחקת והפחתת את תדירות המגעים איתו. ייתכן מאוד שהתרחקות זו דווקא תגרום לבחור להתקרב אליך ואם אתה כל כך רגיש ל"לא" שלו, אולי מוטב שתשאיר את היוזמה בידיו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

א) אם אין מדובר ב"תלות" - מדוע אם כן אני נפגע עמוקות אם רק יסרב לבקשה הכי קטנה שלי, או יעשה דבר שהי' יכול לעשות עמי - עם מישהו אחר? מדוע אני כה מתרגש לדבר עמו, עד שאין אני יכול לחשוב ולסדר את מילותיי באופן חופשי? מדוע קורה שאני חולם עליו? במילים אחרות: כיצד אפשר להבחין האם מדובר ב"תלות" או רק ב"רגשות עזים"? ממה הרגשות הללו נובעים? האם אפשר להתגבר על זה, או שמא צריך למצוא בכ"א חבר טוב? ב) הרגשות אינם "מאיימים" עלי כלל. ההתרחקות היא משום שאני חש סבל רב - שהוא לא משתף איתי פעולה מלאה. אילו הי' חבר מאוד טוב שלי - כפי שהייתי רוצה לראות את הדברים - בוודאי הייתי שמח מאוד להיות קרוב אליו. אך הוא אינו מעוניין להיות חבר טוב כל-כך, כפי שהייתי רוצה. (וזה בעייתי: הן משום שהוא לא ירצה להיות החבר מאוד טוב שלי, והן משום שיחס של קירבה חזקה מהסוג שאני זקוק לה - לא תראה רצויה בעיניו של נער חרדי, ואני לא מדבר על "משכב זכור" אלא על כל קשר שכולל מגע גופני אף קל). ג) אני אמנם חרדי מבחינת "החברה" שבה אני נמצא, אך עדיין לא החלטתי "מי אני". ורציתי לשאול מבחינה פסיכולוגית: האם השחתת זרע ראויה? אני משחית כבר באופן רצוף במשך של כמעט שנתיים (יש תקופות שבכל-יום, ויש תקופות שפעם-פעמיים בשבוע) - וקשה לי מאוד להפסיק עם-זה. אני גם חושש שזה מזיק לי לאיבר המין, כי אני רואה מעין שטפי דם קלים בתוך האיבר. מה עושים? מקווה שלא שאלתי שאלות עדינות מדי.