יאוש,עייפות,אובססיה,חרדה והומופוביה,על סף דכאון!

שלום גידי, אני לא כל כך יודע איפה להתחיל וכיצד לקצר, אך אנסה. בן 30, רווק.חיי כסטרייט לכל דבר, מקיים יחסי מין(ואפילו הרבה)עם בחורות, אין בעיות זיקפה או משיכה, בקיצור, מתפקד היטב פלוס וכמובן נהנה. בחודשים האחרונים אני נמצא בחרדה אדירה ובטורדנות כפייתית ומייאשת ביחס לשאלה אולי אני נמשך גם לבני מיני. אני נזכר שבגיל ההתבגרות חשתי בלבול כזה ואף דכאון(אף אחד לא דיבר איתי והסביר לי שהכל טבעי), הייתי עושה לעצמי מבחנים, בודק, מייאש את עצמי, מתענה. עם הזמן ובצורה טבעית לחלוטין "זרמתי" לכיוון הבחרות וחוויתי מספר קשרים רציניים. אני מרגיש שהיום חזרתי לתקופת ההתבגרות!מהרגע בו אני מתעורר ועד לרגע בו אני נרדם אני מתענה, מתעסק בשאלה הזאת, עושה לעצמי מבחנים ופשוט סובל. אני מטופל אצל פסיכולוגית ומדבר איתה על העניין, שאגב אליה הגעתי לאחר שפיתחתי אובססיה ביחס לשאלה "למה לכולם יש חברה ולי אין?. בנוסף, פיתחתי חרדה עצומה למראה גברים, מגע גברים, אני פשוט נרתע וחרד. והאובססיה רק גוברת והראש שלי מלא מחשבות, עומד להתפוצץ. והמבחנים הורגים אותי, אני בודק שוב ובודק שוב ושואל שוב ופשוט מתענה.יש לציין שהעובדה שאחי שגדול ממני הומו לא תורמת לעניין ולחרדה, אני תמיד חיי בצל הנושא הזה! לאחר הפתיח הזה אני רוצה לציין מספר עובדות ולשאול מספר שאלות: 1. ברור לי שאת חיי אני רוצה לבלות עם האישה שאכיר ואיתה אקים משפחה ואגדל ילדים, זה החלום שלי ותמיד היה! 2. קשה לי לצאת ולהכיר כשאני נמצא בסיטואציה הזאת, זה פשוט קשה. 3.הפנטזיות שלי הן על נשים, המבט הטבעי שלי ברחוב הוא על נשים, אני נהנה מהתקשורת עם המין הנשי, מהאינטימיות, מהכל. 4.קשה לי, פשוט קשה לי לדמיין אפילו מצב אינטימי עם גבר, אני מרגיש שזה לא אני ולא מה שאני מחפש. 5.האם יתכן שאני דו? איך מזהים אם יש משיכה אמיתית? או שמרוב שאני שקוע באובססיה כבר אין לי יכולת שיפוט? 6.האם חייבים לממש משיכה אם קיימת? ואם אני לא מרגיש צורך וזה לא חסר לי? בטח לא ברמה של "להינות משני העולמות". 7.הפסיכולוגית המליצה על טיפול תרופתי, האם אתה ממליץ?אני מרגיש שבכל פעם אני שוקע באובססיה אחרת, רק שהפעם זה קצת גדול עליי. 8. האם יתכן ששנים רבות ניהלתי את חיי כרגיל והייתי בקשרים, התאהבתי בלי גבולות והתאבלתי על פרידות וכעת אני במצב הזה? מתנצל על אריכות הדברים ומודה מראש על ההתייחסות,

שלום א', קשה לי להאמין שאובססיות וחרדות בסדר גודל שאתה מתאר יכולות לחלוף ללא טיפול תרופתי ולכן אני מצטרף להמלצתה של הפסיכולוגית שלך. אינני יודע באיזו גישה נערך הטיפול אך מומלץ להוסיף לו ולטיפול התרופתי גם מרכיב קוגניטיבי, שמפורט בספרם המצוין של עדנה פואה ורייד וילסון "די לאובססיה" בהוצאת "מודן" (הספר כתוב כמדריך לעזרה עצמית, אך בניגוד למדריכים אחרים, הוא יסודי ביותר ונכתב ע"י שני פרופסורים ידועי שם בתחומם). משיכה לגברים היא דבר שמורגש כאשר האדם מוצא את עצמו מסתכל על גברים ברחוב (בעיקר בקיץ כשלובשים לבוש חשוף יותר), בבריכה, במכון כושר, בים וכד'. גם כשיש משיכה, אין כל חובה לממש אותה. יש לכולנו פנטזיות מיניות ואחרות עשירות ומגוונות ולפעמים עצם מימושן מוריד מהאטרקטיביות שלהן. עם זאת, ישנם סטרייטים לכל דבר, שאין בהם כל משיכה מינית לגברים, אך הם מפתחים בדיוק את האובססיה שאתה מתאר. הביטוי הלא-מקצועי למצב זה נקרא HOCD - כלומר, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית שהאובססיה היחידה או המרכזית בה היא חשש וחרדה עצומה של גברים סטרייטים שמא הם הומוסקסואלים. היא יכולה ללבוש צורות שונות, כגון מחשבה שגברים מסתכלים עליהם, הרגשה שאומרים עליהם שהם הומוסקסואלים, שחושדים בהם ועוד. אני גם שותף לדעתה של הפסיכולוגית שלך שאובססיה זו יכולה להיות מוחלפת באובססיה אחרת ולכן אני ממליץ מאוד על טיפול תרופתי. השילוב בין טיפול תרופתי וקוגניטיבי נחשב שילוב מנצח בטיפול ב-OCD. נציין רק, לטובת הגולשים, שהומופוביה אינה מתבטאת בסימפטומים המתוארים כאן אלא בפחד מהומוסקסואלים המתבטא בדעות קדומות שליליות עליהם, בעוינות, בלעג ולפעמים אף באלימות פיזית כלפיהם, כאשר סטרייטים הומופובים אינם חוששים שמא הם הומוסקסואלים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

לגבי הטיפול שאני עובר- הפסיכולוגית מטפלת בשיטה של פסיכותרפיה ולא מבצעת טיפול קוגנטיבי, האם אתה ממליץ להחליף שיטת טיפול? אציין שהיא מאד טובה(וכמובן גיי פרנדלי)אבל אני בהחלט מרגיש שחסרה לי הכוונה התנהגותית. ושאלה אחרונה ברשותך- גם אם קיימת משיכה מסויימת ואיני מממש אותה, האם אני יכול להרגיש חופשי, מוסרי והוגן להמשיך ולבחור לממש את משיכתי הברורה לבחורות? ושוב, תןדה על התגובה המהירה ולילה טוב.

אתה טוען מצד אחד כי סטרייטים יכולים להיות הומופובים, אך מצד שני אומר כי הומופוביה מראה הרבה פעמים על הומוסקסואליות לטנטית. איך זנ יתכן? עוד הערה: אתה אומר שהומופוביה היא בין היתר דעות קדומות על הומואים. האם הומופוביה היא גם דחיה שיש לחלק מהאנשים כלפיהם? תודה.