שאלה

האם כל התאהבות במטפל היא מה שקרוי בפסיכולוגיה "העברה" ? יש הגיון במחשבה שאם היינו נפגשים בסיטואציה אחרת יכלה להיוצר ביננו מערכת יחסים או שהטיפול גורם לי להאמין שכן ? הענין מביך אותי מאוד ואני לא יודע איך להעלותו מול המטפל שלי האם יש מקור שניתן לקרוא/ ללמוד על הנושא?

שלום אורן, העברה היא השלכה של דמות משמעותית מחיי המטופל (בעיקר דמות של הורה) על המטפל והתייחסות אליה כאילו באותו דפוס שבו התייחסת אל הדמות המשמעותית. נניח, לצורך העניין, שהמטפל שלך הוא אדם מבוגר המזכיר לך את אביך ואתה מגיב אל אביך ביראת כבוד. בתהליך העברה מאביך למטפל תחוש יראת כבוד כלפי המטפל בלי להיות מודע לדמיון שבין יחסך לאביך ויחסיך למטפל. מכאן אתה למד שהעברה אינה חייבת להיות דווקא התאהבות. מעבר לכך, ברור שהסיטואציה הטיפולית היא מאוד ייחודית וחד-צדדית, כלומר, המטפל הוא גם בעמדת העוזר וגם אנונימי במידה זו או אחרת ולפחות לא אמור לחשוף את קשייו האישיים ואת חייו האישיים (מי יותר ומי פחות). מצב זה עצמו יוצר תנאים נוחים לאידיאליזציה של המטפל כדמות כל-יכולה, משום שהמידע עליו חלקי מאוד וסלקטיבי מאוד בכיוון מסוים. לכן, מטבע הדברים יכול להיות שאם היית נפגש איתו בסיטואציה אחרת, המאפשרת הכרות הדדית וכוללנית של היבטים אחרים בחייו, הרגשות שהיו מתפתחים היו שונים. אם אתה רוצה לחזור למקורות המושג תוכל לקרוא את ספרו של פרויד "הטיפול האנאליטי" בתרגום חדש ומוצלח לעברית שיצא בסדרה פסיכואנליזה של עם עובד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il