אני

אני בסביבות ה20 ולמרות שזה מגעיל אותי באיזשהו מובן אני כן מוצאת את עצמי נמשכת לסוג מאוד מסוים של בנות....אבל איך?ז"א זה קרה לי רק בשנתיים שלוש האחרונות ואני אסביר תמיד אהבתי ונדלקתי על גברים והתעניינתי אבל אני מאוד חסרת בטחון ודימוי עצמי נמוך אני ממש מפחדת מקשר עם גבר שמא הוא יראה שאני לא מספיק יפה ובלי פגמים.אני נורא אובססיבית לגבי עצמי ואני בטוחה שאתה מבין למה אני מתכוונת ומכיוון שרוב חיי התנהלו כך שאני חושבת שאני לא מספיק סקסית מושכת ואוקי אפילו לא מראה חיצוני אלא אישיות מושכת אני מפחדת מזה אני מעדיפה (למרות שאני יודעת שאני צריכה ואני מדמיינת את עצמי בונה בית וחיה עם גבר כי זה האושר האמיתי שיהיה לי בלי ספק ואני חושבת על זה כל הזמן)להיות עם בנות כי הם לא ישפטו אותי כמו גבר אם אתה מבין אותי יש בהם רגישות מסוימת והם בנות ובנות שונות מגברים.אני גם מאוד מסויגת מאופי של גברים אני לא יודעת מאיפה זה התחיל אבל אני חיה בבית של אחים בלבד שתמיד היה לי מריבות איתם והם התייחסו אליי לא יפה ועם אבא שלי יש לי קשר מאוד מרוחק הוא היה מקור למריבות אז אני לא יודעת עם בגלל זה אבל בשבילי גברים זה אנשים לא מסודרים שמשאירים את הכלים ולא רוחצים אותם אנשים חסרי רגישות שאין הרבה על מה לדבר איתם ומה שהם רוצים זה סקס ואין להם סבלנות והם תוקעים סליחה על הביטוי גרפסים והם חיות וצועקים ובנות מסודרות נקיות יותר מגברים זה באמת ככה בד"כ בנות זה עולם ממש שונה בשבילי הם עולם רגיש שומע תומך ואני בכ"ז מפחדת מסתם ככה להתחבר לבנות מפחדת לגוע בהם אפילו בקטע חברותי מפחדת מעצם מהותם בסביבתי שאני פתאום פוגשת נגיד חברות של דודה שלי(ד"א זה יותר לכיוון החלוניות כי אני דתייה)אני מזה משחקת אותה קרירה וסנובית ויושבת מרחוק...כאילו מין פחד כזה שלא ידעו מה אני ומה אני חושבת וכו...מה שכן אני נורא מפחדת מכל מגע כלשהו אפילו חברתי של חברות!עם אנשים שאני מכירה אני חנוקה כזו קרירה.מה עושים?אני רוצה גברים אבל מפחדת מעצם הקשר הזה שזה יגביל אותי לא יודעת הכל...עם בנות אני מודה יש משיכה מינית.אולי יותר רגשית !למה???מי אני מה אני?מה עושים אני מרגישה רע בחיים תמיד קרה ומרוחקת ועם אנשים שאני מחבבת מאוד אני נותנת להם להרגיש כאילו אני לא מתעניינת בהם.אני בטוחה שברברתי יותר מידי וסליחה שאני מגזימה תוכל לענות על זה?ד"א אני נראית די בסדר בפנים פשוט דימוי עצמי נמוך!תודה סליחה ויום טוב!

שלום אסתי, לא נראה לי שהמשיכה לנשים היא תוצאה של הרתיעה שלך מגברים, שאת עדיין נמשכת אליהם מינית, למרות כל הסייגים שתיארת. מדובר בשני מסלולי משיכה נפרדים ובלתי-תלויים או בשני נתיבים לתיעול המיניות שלך. המשיכה לבני/ות שני המינים היא בעיניי מתנה. קיבלת מהשם יותר קלפים מאשר מישהי שרק נמשכת לגברים או ממישהי שרק נמשכת לנשים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 ואת אדם עשיר יותר עם יותר אפשרויות, כלומר, חופש הבחירה שלך רחב יותר. אני לא חושב שהבחירה צריכה להיות מוכתבת ע"י שיקולים של "שנאת המן" אלא של "אהבת מרדכי". במילים אחרות, אם טוב לך עם נשים ואת בסדר אם זה, מצוין, אבל לא כדרך מילוט מקשייך מקשר עם גברים, שאיתם יש להתמודד במסלול נפרד. אני מכיר עשרות בחורים מתחשבים ונחמדים, חלקם סטודנטים דתיים שלי לשעבר. יש לא מעט בחורים שיכבדו אותך, יתחלקו איתך בעבודות משק הבית בבוא הזמן ועוד. אינני יודע באיזה חוגים את מסתובבת ובאיזה דרכים את מכירה את אותם בחורים גסי רוח. אולי שווה לבדוק את הסביבה בה את חיה. אותם בחורים שאת מתארת בהחלט מכירים ואני מכיר את חלקם באופן אישי, אבל אני מכיר גם בחורים אחרים. יכול להיות שזה מה שראית בבית ובתהליך פסיכולוגי שנקרא "הזדהות השלכתית" (projective identification) את כל כך מצפה למצוא בבחורים את מה שאת מכירה ממה שראית בבית, שאיך שהוא את מביאה את זה על עצמך, לא במודע כמובן. שני העניינים, גם משיכתך לנשים וגם רתיעתך מגברים, ראויים לליבון עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש בייעוץ פנים אל פנים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

התשובות פה ממש מהירות..אז שוב תודה אבל איך אתה מסביר את זה שזה קורה לי רק בשנתיים שלוש האחרונות?והאם העובדה שאני מאוד נשית יכול לסתור את העבודה שאני אכן נמשכת לבנות?כי רוב הלסביות הם קצת כמו גברים.אני באמת נמשכת לבנות מאוד מבחינה רגשית ולגברים מבחינה מינית כאילו ככה זה יותר.אם אי פעם נדלקתי על בחורה זה היה כי היא הייתה יפה ועם קסם אישי.אז מה זה?ויש לי שאלה קצת הרבה מביכה שהייתי בגיל 13-14 אמרתי לבן דודי שהיה בערך קטן ממני בשנתיים שיראה לי את איבר מינו והתלהבתי מזה.(הוא הסכים כי זה היה צחוק והינו ילדים כאלו)מה זה אומר בכלל?אלפי תודות

אבל האם יש לך תשובה להודע שהוספתי אח"כ?זה מאוד חשוב לי