סטרייטית אבל שואלת

שלום, אני בת 25 דתייה (מה שקרוי כיפה סרוגה) אני יוצאת כבר הרבה זמן עם בחורים-היו גם קשרים ארוכים שהסתיימו מהצד שלי כמעט תמיד. אני מרגישה בזמן האחרון שאני מאד מוכנה להתחתן אבל לא מוצאת מישהו שבאמת ידבר על ליבי. כל פעם קשר ארוך מתיש אותי וגם גורם לי לתהות האם אצלי הבעיה-איך שכל כך הרבה בחורים הכרתי ולא מצאתי עדיין מישהו. הייתי בטיפול שנה- וגם שם הבנתי על עצמי דברים וזה חידד לי דברים אבל עדיין אני לא מצליחה להתאהב ממש במישהו. מה דעתך בעניין. אגב קצת נמשכת לנשים-אבל יותר לגברים. האם זה הגיוני שלאחר כ6 שנות דייטים-אין לי בחור?

שלום חן, הקשר בין היגיון לרגש רופף, בייחוד כשמדובר בקשרים רומנטיים. את מתארת כאן דפוס שחוזר על עצמו (אמנם בטווח גילאים שבו האישיות עדיין מתפתחת מאוד) ועל פניו נראה שאיבוד העניין וניתוק הקשרים מצריכים בירור מעמיק יותר במסגרת טיפול שכנראה לא הושלם. יכולות להיות לכך סיבות רבות, ביניהן חוסר נכונות להתפשר (וכל קשר הוא פשרה), קושי להיכנס למסגרת המחייבת של נישואין עם או בלי זיקה למשיכתך לנשים (שאותה את מצניעה גם בכותרת ההודעה וגם בתוכנה), איבוד עניין בגברים שמעוניינים בך על רקע של דימוי עצמי נמוך שאינו מאפשר לך לקבל את מי שמקבל אותך ועוד כהנה וכהנה סיבות אפשריות שיש להתאימן להיסטוריה האישית שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

קודם כל תרגעי אין אצלך שום בעיה אני בת 31 דתיה כמוך אין ספור דייטים ולא מצאתי ת'בחור נו אז מה גבר זה לא פיצה א"א להזמין אם זה בא אז זה בא אם לא עכשיו עוד יבוא זה לא תלוי בנו תפילות,תפילות,תפילות ואל יאוש בסוף לכל סיר יש את המכסה שלו יש אחד מהר יותר שני פחות אבל מה לבסוףיש למה לחכות כי בסוף אני מאמינה שמגיע הכי טוב וחוץ מזה אין שום בעיה להמשך לנשים כל עוד את לא עושה עם זה משהו זה בסדר תאמיני לכולנו יש טונות של רבדים של רגשות מותר להרגיש לא חובה להתנסות גם זעם זה רגש אך האם באמת אנו צריכים לתת לו ביטוי? חשבי על כך בהצלחה בהמשך