אומגה 3 - המשך(לא הצלחתי להתחבר לשרשור)

לאה יקרה, תודה על כל השאלות והאכפתיות. אני בת 35, צמחונית מזה 20 שנה, צורכת ביצים ומוצרי חלב אך לא "חיות" גם לא בצורה מזערית (דרך אבקת מרק או רוטב). מרגישה עייפות מאז ומעולם, לעיתים מאד קשה. קישרתי את העייפות לצמחונות אך גם להתמכרותי למתוק, ממנה אני מתקשה להיגמל. אכילת בשר, בכל מקרה, לא באה בחשבון מבחינתי. כאמור, מתוך מטרה לרזות (כ5 ק"ג עודפים שהתיישבו באזור הבטן) ולשפר את ההרגשה הכללית נועצתי בדיאטנית מוסמכת בעלת גישה טבעית דווקא. ההסברים שלה היו מאד משכנעים אך לבסוף הפרקטיקה שברה אותי (למרות שהסכמתי עם התיאוריה). נדמה לי ששאר התוספים שקיבלתי בדיאטה רלוונטיים יותר לניקוי ומאחר ואינני בניקוי כעת חשבתי שלפחות אמשיך עם האומגה. זו הייתה המחשבה שמאחורי השאלה. לגבי הדרכה- במהלך השנים אני עוקבת אחר רמות הB 12 והן סבירות. אני יודעת מה חשוב לי לאכול כצמחונית אך לא כ"כ אוהבת את האוכל הבריא ולכן רב הזמן, האוכל שלי מורכב ברובו מפחמימות והמון מתוקים. אשמח מאד להארותייך. תודה!

שלום לך האם בדקת צליאק? עיפות קשה יכולה להיות הסימן היחיד לצלאק כמו גם עצבנות, חסר פוריות, דיכאון לא מוסבר ואנמיה. אני מציע לך לבדוק זו בדיקה מאד פשוטה.

אתחיל עם זה שאני מרגישה מאוד לא נוח עם החיבור שאת עושה בין בריאות להרזייה. אסביר את כוונתי. בריאות היא מצב של רווחה פיזית, רגשית-נפשית וחברתית כאחד. אני לא בטוחה שאני חיה בריא ונכון אם אם אני אוכלת מזון "בריאות" ומרגישה נורא ואיום, בלתי מסופקת, מקופחת, חסרת אנרגיה, טרודה ועסוקה רוב הזמן בעניני משקל ואוכל ו/או מנותקת מחברים (את יודעת ארועים עם מזון כזה ואחר וכ"ו). לשיטתי, לספק בריאות לגופנו הוא רק סעיף קטן מתוך תפישה שלמה שכותרתה היא לתת כבוד לגופנו. רק מתוך המקום, ההחלטה והבחירה לכבד את גופנו ואת עצמנו, אנו נעניק לו גם בריאות. לא בהכרח בשלב ראשון, כללים תזונתיים "בריאים" הם דרייב חלש מאוד (זו הסיבה למה זה קשה ולמה נשברים). הם אינם כח מניע להרזייה. ולכן התהליך אצלי תמיד יתחיל מהמקום של הקשבה וחופש, החופש לבחור מה שהגוף שלי זקוק לו. הבחירות הבריאות באות באופן טבעי אח"כ ואצל כולם. אמירה שכיחה בקרב לקוחותיי היא "את לא מאמינה, הייתי רעבה וכל מה שרציתי זה סלט ירקות או יוגורט עם גרנולה" נשמע הזוי למי שמתוכנת מבחוץ, אך זה המצב כשאנו חיים בהרמוניה עם גופנו ומכבדים את צרכיו הפיזיים. נוכח העייפות הכרונית, אינני מופתעת מהצורך במתוק. אך כיוון שמשתלבים להם כאן כוחות פיזיים, רגשיים-תודעתיים, אינני יכולה לקבוע, אם כי הכיוון די ברור לי. אנו, בני האדם מוגדרים "אוכלי כל" וגופנו בנוי לצרוך מהכל בצורה מאוזנת אם רק נקשיב ונגיב בצורה הולמת . בהעדר מחלה או פגם פתולוגי כלשהו ברקע, אלו מסרים גופך שולח לך באמצעות תחושת העייפות? אלו מסרים הוא שולח לך בכך שהוא דוחק בך לספק לו מתוק. לא הכל פסיכולוגי, אנו עוסקים כאן במערכות פיזיולוגיות בעלות צרכים ברורים וכל ניתוק בתקשורת ורצון לכפות דרך כזו או אחרת מובילה לחוסר איזון. בהקשר לדרך החיים הצמחונית שלך, פרט למה שהציעה בלה, הייתי בודקת מצב מאגרי ברזל שאותם לא ציינת. בעוד ויטמין B12 אנו יכולים לספק גם מביצים וגבינות, המקור הטוב ביותר לברזל בגוף האדם הוא מן החי. כלומר, בשר. אני יכולה להניח שגם את זה את יודעת כצמחונית של 20 שנה ולכן הנתון הזה מאוד חסר לי כאן. אין מצב שאני אשכנע אותך לאכול בשר (אם כי הייתי רוצה) אך לפחות להסב תשומת לב. אגב, איך צריכת הנוזלים שלך? בנוגע לאומגה 3, כיוון שכבר ציינתי בתגובות שונות שלי בפורום את התייחסותי הרצינית לתוספים. באופן אישי אינני נוהגת להמליץ וגם לא אעשה זאת עכשיו. אני מציעה לך מתוך כבוד רב לבריאותך לפנות למי שמומחה בתחום הן לגבי מינון והן לגבי שילוב עם רכיבי תזונה אחרים. וואוו כמה כתבתי, מקווה שגם הארתי משהו. המון בריאות ושמחה. שלך לאה