הנקה ותזונה

זהו הריון 3 שלי . שניים הקודמים לא הינקתי אותם ולכן היה לי יותר פשוט . כן אני תמיד שמרתי על כושר והליכה יומית ותמיד היו עליות וירידות . בהריונות היו לי סכרת קלה שטופל בדיאטה של קופ"ח. ועשיתי בדיקות אחרי ותודה לאל אין סכרת . אני לא מבדילה בסוג הרעב וכן את צודקת .עייפות תיסכול וכו גורם לי לצרוך יותר מתוק ובכלל אוכל ( אני מאוד אוהבת תחינה .האם זה בסדר )

אתחיל מהסוף...כן טחינה זה ממש בסדר, כמו כל מזון אחר. כל ילד שנוסף למשפחה משמח ומחמם את הלב אך גם טורף את הקלפים מחדש, משנה לנו את סדר היום ואת סדרי העדיפויות, משנה את המיקוד שלנו. אז קודם כל, אם לא כתבתי לפני כן, מזל טוב, המון נחת ושמחה. מה שתארת זה אורח חיים מאוד דיאטטי (גם אם תגדירי זאת כשמירה) ודיאטה זו מערכת חוקים וכללים שקשה מאוד להתמיד בהם ולקיים אותם לאורך זמן ובודאי בתקופות מסוימות ורבות מדי בחיינו. אורח חיים כזה, גורם לנשים להשמין מעבר לנדרש בהריון ולהמשיך להשמין גם בתקופה שלאחריה. את מתארת מצב של אכילה רגשית מרובה, אכילה שנועדה לגרום לך להרגיש טוב יותר ולקבור את תחושת התסכול, העייפות, השעמום ואולי גם המרירות (מתוק זה בדיוק הטעם הנגדי). לא הייתי מבקשת ממך, לעולם, לוותר על ההרגשה הטובה שאת ראויה לה אך הייתי מציעה לך לחשוב ולהתנסות בדרכים אחרות לשפר את הרגשתך. כשאת יודעת שאת לא באמת רעבה למדי לשאול את עצמך מה אני מרגישה? איזה רגש לא נעים אני חווה? מה אני רוצה להרגיש? מה אני יכולה לעשות שיגרום לי להרגיש כמו שאני רוצה. (המענה לשאלות הללו לא תמיד קל ופשוט) לעיתים אנו זקוקים למענה לרגע ולעיתים יש צורך בשינוי מהותי של מציאות החיים שיצרנו לעצמנו ובכלל זה הדרך שבה אנו רואים ותופשים דברים. הדבר המהותי שעלייך להבין הוא שנתת למזון תפקיד בחייך - להקל על רגשותייך, לשבור את השגרה עבורך, להוות פרס או פיצוי, אולי להרגיע אותך. יהיה אשר יהיה התפקיד, אין לו שום קשר לצורך האמיתי של הגוף שלך במזון. הבעיה עם הגישה הזו של "טיפול" בעולם הרגש שלנו באמצעות המזון היא שהמזון לעולם לא יספיק כי הוא לא נותן מענה אמיתי. ברגע שהרגש שלך יקבל מענה ראוי את תחושי מסופקת ולמזון לא יהיה מקום. רעב רגשי להבדיל מרעב ביולוגי בא בבום (ולא בהדרגה) ואינו מסופק אף פעם מאכילה. ההתייחסות לאכילה רגשית היא חלק מתהליך ההרזייה ללא דיאטה שרואה את התנהגות האכילה של האדם באופן שאינו מנותק מעולמו הפנימי. זהו לא תהליך פשוט לעבור לבד כי הוא דורש למידה מסוג חדש ויכולת לראות את הדברים לגמרי אחרת. קחי מה שאת יכולה לקחת, ליישם בחייך אך אל תהיי קשוחה עם עצמך ואל תוותרי על עזרה מקצועית כשאת מרגישה שקשה. ושוב ברכות לאה פינטו