שאלה

שלום לכן אני בחיים שלי לא יכולתי לעשות דיאטה ולכן כל הילדות הייתי ילדה שמנמונת. פעם אחת שהצלחתי להוריד במשקל הייתה בצבא כשלא היה לי זמן וכוח לאכול. מאז נשארתי במשקל סביר של כ50 קילו (גובה 152). עכשיו אני אחרי לידה שניה. בשני ההריונות היה חשק מוגבר לאוכל והוספתי כשמונה קילו מיותרים. אחרי הלידה הראשונה החשק שלי לאוכל הפסיק כלא היה ותוך שנה חזרתי קרוב למשקל הרגיל שלי. אך אחרי הלידה השניה אני עדיין רוצה לאכול כל הזמן (בעיקר לא בגלל תחושת הרעב אלא רצון עז ללעוס משהו). כמובן שאני אוכלת מתוקים ולא מצליחה להוריד אפילו חצי קילו. מה אפשר לעשות במצב כזה? אני מאוד רוצה לרזות - הבטן הגדולה רק מגדילה את הדיכאון ואת החשק למתוק.

שלום אירית. בשאלתך אפשר לראות את ההדגמה שנושא של עודף משקל הוא גם ביולוגי וגם נפשי. ראשית משקל של 50 קג לגובה שלך הוא משקל תקין וחשוב לנסות להבין למה לא היית מרוצה ממנו. עכשיו את אומרת שאת אחרי לידה שנייה עם עודף של 8 קג. חשוב לדעת כמה זמן עבר מאז הלידה ולזכור שלוקח לגוף זמן לחזור לעצמו. אם לא תעשי דיאטה אלא תאכלי על פי רעב ושובע תחזרי לאט לאט למשקל המאוזן שלך. בקשר למתוק - חשוב לבדוק האם הצורך במתוק הוא נפשי (כלומר את אוכלת מתוק מתוך שיעמום עייפות קושי או פיזולוגי). בברכה בלה

אירית, יקרה. לרעב ביולוגי יש רמות שונות. טעות היא לחשוב שישנה נקודה אחת שמימין לה אנו רעבים ומשמאל לה אנו שבעים. כך שאני באה לענות לשאלתך אני תוהה אם את אכן יודעת להבחין ברעב בכל רמה שלו. מעבר לכך, ישנו רעב שהוא רעב לטעם ויש לנו גם רעב לסיפוק. ברגע שאני מגבילה את עצמי למזונות מסוימים מתוך חשיבה דיאטטית הקיבה שלי אולי מלאה אך אין זה אומר שאני וגופי מסופקים כיוון שיתכן וחסרים מרכיבים מסוימים שאיננו מספקים. בינהם סוכרים. זו הסיבה שבגישה של הרזייה ללא דיאטה לאחר שלומדים לזהות את סיגנלי הרעב, אנו שואלים את עצמנו "מה אני הכי רוצה לאכול?" "מה יהיה לי הכי טעים ומספק?" ולא מתפשרים. אני מציעה לך לקרוא תגובות שלי בפורום זה להודעות בנושאי "הריון" "מתוק זה גם אוכל" האמהות וההריונות מציבים אותנו בפני אתגרים רגשיים יחודיים מעיפות ושעמום עד למתח ודכאון. לעיתים קרובות הדרך הנוחה והקלה ביותר להתמודד עימם היא באמצעות אכילה. במהלך חיינו נתנו הרבה מאוד תפקידים רגשיים לאכילה. אחד ההבדלים המשמעותיים בין רזים לשמנים הוא המינון של האכילה הרגשית.

לפעמים מתחשק משהו מתוק, כי זה טעים. בשביל מתוק לא חייבים להיות רעבים. כמובן שאני לא מתכוונת לכל היום לאכול רק ממתקים, אבל לפעמים אוכלים כי זה באמת כיף גם עם לא הכי רעבים.