מתוסכלת

יש לי חברה שעושה דיאטה והתעצלות 5פעמים בשבוע.היא ירדה מאוד יפה במשקל.אני פעם גם עשיתי את זה והצלחתי לא פעם.אבל איכשהו הרבה הריונות לא הוסיפו יופי לגוף שלי...היא קראה לי גם להתחיל איתה אבל הרגשתי שאין לי כוח.אני גאה בה ותומכת בה...ומרגישה כל כך מתוסכלת...אין לי כוח להיות כל הזמן חצי רעבה ולטפל בבית עמוס וברוך.אני גם בלי דיאטות טיפוס לחוץ ואימפולסיבי מהטבע.כמובן אני יודעת להחזיק את עצמי בידיים.(-: בעלי אוהב אותי כמו שאני אז אולי פשוט לאכול בריא וללכת להתעמל סתם ככה כדי להרגיש טוב יותר עם עצמי בלי מטרות לחזור לגיזרה של פעם?מיואשת...

מצד אחד אין לך כח (ובצדק) לשינוי קיצוני להתנהלות עם אוכל וספורט, ומצד שני את מאד רוצה לשנות. אני מאד שמחה לשמוע, שבעלך אוהב אותך כמו שאת. אבל את, עם עצמך, לא מרגישה נח. ולכן , אם השינוי שאת מחפשת הוא רק בשבילך (וכך צריך להיות), אין צורך ל"קפוץ" על משהו קיצוני (גם אם מעורר קנאה יחד עם הפרגון לחברה), אלא ללכת בקצב שלך. כי בקצב שלך, השינוי שאת מחפשת יחזיק מעמד. אני חושבת שללכת להתאמן בשביל הכיף זה נהדר. בכל מקרה, לספורט אין השפעה על משקל או ירידה במשקל. כך שזה רק לכיף ולמצב רוח טוב. ולגבי האוכל, תבדקי איפה המקומות שאת "נופלת". אוכלת שאריות של הילדים? מרגיש שצריכה לאכול כדי לא להיות עייפה? אוכלת כדי לא להתפרץ? למה שלא נפגש לדבר על זה. נראה לי שהפתרון שאת מחפשת יותר פשוט ממה שאת חושבת, ולא מצריך שינויים קיצוניים בכלל. תרגישי נח לתאם פגישה טלפונית או אישית ללא התחייבות או תשלום.

לא יודעת למה אבל כמה שאני זוכרת את עצמי אם אני עושה אירובי פעמים בשבוע אחרי כמה חודשים אני מתחילה לרדת ללא שינוי תזונתי ויורדת יפה מאוד איזה 10 קילו תוך חצי שנה נגיד.אבל ברגע שאני מפסיקה-כמובן הכל חוזר.היו לי הרבה לידות רצופות ושנים מאוד עמוסות אז אני כבר לא כזה זוכרת מתי פעם אחרונה השקעתי בגיזרה שלי לצערי.עכשיו אני בת 37 ובא לי לאסוף את עצמי כאילו ולהיות קצת יותר יפה...אף פעם לא היתי רזה((-:אבל עכשיו אני מרגישה שעברתי איזה גבול שנהיה לי לא טוב עם עצמי.סליחה עם מסובך...