סטרס - ללאה

הי לאה, כתבת בעבר שסטרס משמין, אפילו סטרס מתון. תכלי לפרט מדוע? והאם לדעתך התופעה נכונה גם בילדים?

בוקר טוב לקוראת סטרס הוא מצב רגשי המלווה בשרשרת של תגובות הורמונליות ומטאבוליות. במצב של סטרס משתחררים הורמונים כגןן: אדרנלין וקוררטיזול. אלה הם הורמונים קטאבוליים, כלומר "מפרקים" (להבדיל מהורמונים כמו אינסולין וגלוקגון שהם אנאבוליים, כלומר "בונים"). ההורמונים הקטאבוליים מפרקים גלוקוז, שומן וחלבון וגורמים לשטף של רכיבי דלק אל הדם, לשימושם של השרירים. מכאן את יכולה להבין כי מצב של סטרס עשוי לגרום דווקא להרזיה. ואכן יהיו אנשים שירזו כתוצאה מסטרס ויהיו אחרים שבכל זאת ישמינו. השוני טמון בשני הבדלים: 1. מידת הסטרס 2. ניתוב האנרגיה הרגשית והפיזית הנוצרת בגוף. מידת הסטרס - ככל שהסטרס גבוה, לרוב יתרחש דיכוי של התאבון ותתרחש הרזיה. ניתן לראות זאת אצל אנשים החווים אובדן של אדם קרוב (מוות או גירושין) בצורה בולטת. כאילו הגוף אינו רוצה לחיות. ברמות סטרס מתונות, כדוגמת שינוי מקום מגורים או תקופת מבחנים עלולה להתרחש דוקא השמנה. כאילו הגוף נאחז בחיים. אדם X יכול לבטא את שתי התגובות השונות הללו, בהתאם לרמת הסטרס שהוא חווה. אך אין להתעלם מהגורם השני שציינתי, הוא האופן בו לימדו אותנו ולימדנו את עצמנו להגיב למצבי אי נוחות. ההשמנה המלווה מצבי סטרס היא תוצאה של מה שאנו מכנים "אכילה רגשית", שימוש במזון כמסיח דעת, כמרגיע, כמעניש אפילו כמסמם. חשוב עוד לציין בהקשר זה כי לנסיבות מסוימות, אדם אחד יכול להגיב בסטרס בינוני, אחר גבוה והשלישי כלל לא. בהתאם לכך גם כל השרשרת שתגיע לאחר מכן. הדבר נכון גם לילדים כמובן. איך אנו ההורים מלמדים אותם לחיות עם תסכול, עצב וכעס? לאן אנו מלמדים אותם לנתב את האנרגיה הזו? בברכת שבוע מצוין שלך לאה פינטו

תודה על תשובה מושקעת