שאלה על ההיבט התזונתי דווקא...

הפעם יש לי שאלה דווקא על ההיבט התזונתי... אז ככה - הגוף יודע בדיוק כמה אנרגיה נחוצה לו ולכן לא ידרוש עוד לאחר שסיפקנו לו אותה, זוהי הנחת היסוד, נכון? אם זה ככה, אז למה אחרי שאוכלים מאכל עשיר באנרגיה אבל קטן בגודל אז הגוף כן דורש אנרגיה נוספת? אני מניחה שהגוף חייב לזהות נפח בקיבה כדי לזהות שובע. אני צודקת? (לדוגמה, אם אכלת כמה קוביות שוקולד סיפקת לגוף אנרגיה לא מעטה אבל בכל זאת לא תרגישי שבעה לאורך זמן, זו עובדה בדוקה...sss)

שלום שיר בואי נעשה סדר במושגים. שובע אינה התחושה המתקבלת מהתמלאות הקיבה. הקיבה היא בסה"כ שק שהוא תחנה בדרך. ניקח דוגמא ניטרלית (מבחינה רגשית) כדי להבין את המערכת. נניח שאת שותה עכשיו שתי כוסות מים. הקיבה מתמלאת ואת חשה את האי נוחות (הקלה) שבמתיחתה. האם זה מעיד על גוף שבע? לא. זה רק מעיד על התמלאות הקיבה. הגוף מסב את תשומת ליבך באופן של אי נוחות קלה עד רבה ואומר לך "אט אט לך, תני לטפל בזה קודם. נמשיך אח"כ אם יהיה צורך בעוד" ועכשיו ניגע ב"יהיה צורך בעוד" - כשהגוף רעב הוא לא רעב למזון מסוים אלא לרכיבים מסוימים. את חשה רעב פיזי ברור, משמעו הגוף שלך זקוק כרגע ל...נניח: חלבונים, ברזל וויטמין E. את בוחרת לספק לו שוקולד, הקיבה מתמלאת, הגוף מתחיל לקבל את החומרים אך אה לא החומרים להם היה רעב ולכן לא יגיע לסיפוק ולשובע (= אי רעב). עשי אבחנה בין מלאות הקיבה (שיכולה להתרחש גם בעקבות צריכת מים וסיבים) לבין סיפוק הרעב ושובע. עכשיו מובן יותר? אם לא, המשיכי לשאול. בברכת חג פורים שמח שלך לאה פינטו

שלום לאה, האם את למעשה אומרת כאן ש: שובע= הפסקת תחושת הרעב הפיזי. כלומר, לא מורגש רעב, אבל לא בהכרח קיימת תחושת מלאות. המצב הבסיסי, נקודת המוצא. מלאות= תחושת התמלאות הקיבה, פונקצייה של כמות הרכיבים. האם אני צודקת באבחנתי? תודה רבה