עוד שאלת הבהרה

בעקבות מה שקראתי כאן וגם קצת באתרים שלכן רציתי לשאול מה ההבדל בין תוכנית ההרזיה ללא דיאטה לבין טיפול פסיכולוגי? אם אני מבינה שבעצם מטפלים בסיבות לאכילה הרגשית, שהן אכן רבות ומגוונות, יצא לי לחשוב על זה שבעצם באותן סיבות אפשר גם לטפל בטיפול פסיכולוגי. אז מה בכל זאת ההבדל אם יש כזה?

בוקר טוב נטע האבחנה אינה בין טיפול פסיכולוגי לבין "הרזיה ללא דיאטה". "הרזיה ללא דיאטה" היא גישה המנחה אותך לפתור את סוגית ההשמנה תוך מיקוד במערכת ההנעה הפנימית שלך והרמוניה עם הגוף שלך. איך תעשי זאת? יש כל מיני מתודות: פסיכולוגיה, אימון, פסיכותרפיה, מדיטציה ותורות המזרח וכדומה. כדיאטנית אשר בחרה במתודיקת האימון, ככלי הנעה לשינוי, אני יכולה להוסיף ולאמר כי האימון (וזאת אני רואה בבירור ממתאמנים שמגיעים אלי אחרי כל מיני תרפיות) מתמקד במסלול הפתרון ופחות אם בכלל במסלול הבעיה. כדיאטנית המלווה בתהליכי הרזיה ללא דיאטה, פחות מענייני ההיסטוריה ויותר המשאבים והמיומנויות (מרמת הביאינג) שיניעו את הגלגלים לכיוון הנכון. נפגשת עם לא מעט אנשים שעשו דוקטורט בתחום האכילה הרגשית ויודעים לדקלם היטב את הבעיה, אך לא הרבה השתנה וזה מה שקורה כשאנו חופרים בבעיה, פשוט מתבוססים בבוץ הפרדיגמות הבולמות של חיינו ושומרים על אותה מציאות על אף המאמץ. תחום הקוגניציה משותף גם לפסיכולוגיה וגם לאימון אלא שנתיבי המיקוד, לא פעם, שונים. אם עדיין לא ברור, מקדי את שאלתך ואשמח להמשיך בשרשור. בברכת שבת יפה שלך לאה פינטו

מתשובתך אני מבינה שטיפול פסיכולוגי נתפס כ"חפירה בבעיות ובעבר". זה אחד המיתוסים הנפוצים לגבי טיפול פסיכולוגי. זה אולי נכון לגבי הטיפול הדינמי/פרוידיאני, אבל האמת היא שהפסיכולוגיה התקדמה מאוד מאז פרויד והיום טיפול פסיכולוגי זה לא רק לחפור בעבר או בבעיות. יש גם טיפול קוגנטיבי התנהגותי שבהחלט שם דגש על פתרון הבעיה ולא רק על חפירה בה. בטיפול כזה המטופל מקבל תרגילים ומשימות שאותן הוא נדרש לבצע ובהחלט אין הסתפקות רק בלדבר על הבעיה. אז אם למקד את השאלה שלי יותר אז השאלה היא מה ההבדל בין תוכנית אימון אישי לבין טיפול קוגנטיבי התנהגותי? (שאלה שאגב שאלתי לא פעם בכל מיני מקומות אבל אף פעם לא קיבלתי תשובה ברורה). תודה