ארוחת החג

כמו בכל שנה אצלי ארוחת החג מסתיימת בנקיפות מצפון נוראיים, תחושת הכבדות מלווה גם בימים שאחרי , וכל מה שבא לעשות זה לאכול יותר מתוך יאוש שאם כבר אכלנו אז,,,, איך עוצרים את היאושד שמוביל יותר ויותר לאכילה ובולמוס?

ערב טוב בקי נקיפות מצפון נוראיים, רגשות אשם הינם תולדה של ביקורת נוקבת ושיפוטיות שכעס בצידה. הקולות השיפוטיים הרמים, אינם נעימים לאוזנך גם כשהם באים ממך ואולי בעיקר כשהם באים ממך. את יוצרת אותם (גם אם באופן אוטומטי ולא מודע....כרגע) ולאחר מכן צריכה להתמודד עימם. למרבה הפלא, הדרך בה את מקלה על עצמך את התחושות הללו, היא דרך האוכל הממלא תפקיד מקל. בקי, אף אחד לא משמין מארוחת חג, גם אם מרגיש מלא ונפוח מהרגיל. השמנה היא תוצר של התנהלות כרונית מתמשכת. שימי לב מה יוצר אותה אצלך? לא ארוחה נקודתית אלא מה שבא אחריה, האופן בו את שופטת אותה, את עצמך. בתהליך אימון להרזיה ללא דיאטה, לב המיקוד אינו באוכל עצמו אלא בגישה שלנו לאוכל ולאכילה, ולא בכדי. עלייך ללמוד לראות בשיפוטיות שלך גורם משמין, וכך גם ברגשות האשם שלך. עלייך להפנים זאת וללמוד למגר את השיח הפנימי הזה מתוכך, תוך שאת מפתחת שיח פנימי שיהא מצד אחד תואם את הפיזיולוגיה האמיתית ומצד שני מקדם, מעצים ותומך....גם אם ערב אחד אינך שבעת רצון באופן מלא מהתנהגוותך התזונתית. מקווה שהנקודה בהירה ומובנת. חג שמח שלך לאה פינטו