מפחדת לאבד שליטה

היי לאה לאחרונה הגעתי למסקנה שנמאס לי לחיות בתחושה של סגפנות. אני בת 25 יש לי בערך 10 ק"ג משקל עודף וכל החיים שלי סובבים סביב הנושא. זה פגם בבטיחון העצמי שלי ובשמחת החיים שלי, ואני מקשרת כל דבר לנושא. כן - הגעתי למסקנה שפסיכולוג נדרש אבל אז נתקלתי בשיטה שלכן והשאלה שלי היא - איך יודעים אם אוכלים מספיק או לא מספיק? אני מפחדת לאכול רק למשל פעם פעמיים ביום שאני מרגישה רעבה כדי שלא ייפגע החילוף חומרים שלי..לפעמים אני אוכלת רק כי אני יודעת ש"צריך" לאכול מספר מסויים של קלוריות וכמובן שלפעמים אני אוכלת הרבה הרבה יותר שזה כבר קשור לאכילה רגשית. מה לעשות? איך אפשר להפסיק להתעסק באוכל?

ערב טוב לך ראשית, אל יאוש. אין אתגר שהוא גדול מדי. עצם העובדה שאת מזהה בעיה ביחסייך עם גופך, עם עולמך הרגשי ועם מזון, מציבה אותך בנקודת התחלה טובה. את בחורה צעירה, ואם תרצי, תעשי את הדרך אט אט. אינני יודעת אם פסיכולוג נדרש או לא. אני יודעת מסגנון שאלותייך שחסרה לך תקשורת יעילה עם גופך ועם עצמך. שאלת "איך יודעים אם אוכלים מספיק או לא?" - איך תינוק יודע? איך אנו יודעים מתי אנו צריכים פיפי ומתי כבר לא? איך אנו יודעים מתי אנו חייבים שינה ומתי לא? אנו מרגישים. תחושות פיזיות בסיסיות והישרדותיות של בני אנוש. אינני יודעת, אם עודף 10 ק"ג במשקלך הוא אכן עודף או תפישה ופרשנות אישית שלך ובכלל יש הרבה דברים שאינני יודעת. על פניו, יש אפשרות שתהליך אישי בליווי מקצועי יכול להועיל לך לעשות את הסדר הנדרש ולפתח את הגישה הנכונה. אך לא אוכל לאמר באופן נחרץ, טרם אכירך. כל שתארת, אינו זר לי באופן אישי (מעברי הרחוק) ובאופן מקצועי. לא הייתי רוצה שתתייגי עצמך לשווא כבעלת בעיה מיוחדת. במעגל הדיאטה המתסכל והמבלבל, רבים חווים חויות דומות. חייבת לציין בהערכה את האיכפתיות והדאגה שאת מבטאת כלפי גופך ובריאותך הפיזית והרגשית. ורוצה לאמר שגישת ההרזיה ללא דיאטה עשויה להיות לך שער לעולם חדש של הסתכלות והתנהלות. זכרי, אין אתגר שהוא גדול מדי. ויותר מכך, הדרך עשויה להיות מעצימה ומרתקת. התעודדי יקירה. בברכת שבת נהדרת שלך לאה פינטו