ללאה
דיון מתוך פורום הרזיה ללא דיאטה
הי לאה, אני פונה אלייך בהמשך לאחד הפוסטים הקודמים. ראיתי שכתבת שבכל מקום שיש התאמה בין דרישה לאספקה תתרחש הרזיה. אני מאמינה בזה כי באופן אישי ברור לי שאני משמינה כי אני אוכלת לאחר שאני כבר שבעה לא מעט פעמים. יחד עם זאת, קשה לי לתפוס את זה ברמה הפיזיולוגית. כל הזמן מספרים לנו (דיאטניות, מאמני כושר, מאמרים, מחקרים וכו') שעל מנת לרזות יש להגיע למה שנקרא "מאזן קלורי שלילי". מה שעומד מאחורי זה שלמעשה אם אוכל מעבר ל"הוצאה הקלורית היומית שלי" - אשמין, אם אוכל מתחת להוצאה הקלורית היומית שלי - ארזה, ואם אוכל בדיוק לפי ההוצאה הקלורית היומית שלי - אשאר באותו משקל. איך זה מסתדר עם התאוריה שלך? או שזה פשוט שטויות ולא להאמין בזה? הרי, אם לקחת את הדברים האלה באופן מתמטי אזי אם אוכל בדיוק בהתאם לדרישות הגוף אני אמורה להישאר באותו משקל, לא לעלות ולא לרדת לא? אני טועה? אני אחזור ואומר שברמה המעשית אני חושבת שאני מסכימה איתך, כי (אני שוב חוזרת ואומרת) אני סובלת מעודף משקל ויודעת שאני אוכלת גם כשאני שבעה, משמע שאם אוכל רק כשאני רעבה אני ארזה. אני פשוט לא מבינה את זה ברמה המתמטית - פיזיולוגית.. יש לך הסבר לזה? תודה רבה מראש נעמה
שלום נעמה שאלה מצוינת ותודה על האפשרות להסביר את ה"חידה". נעמה שימי לב, ציטטת אותי נכון מאד כשכתבת "התאמה בין דרישה לאספקה" איך את יודעת מהי הדרישה? איך אותם דיאטניות ומאמני כושר יודעים מהי הדרישה? וכשמחקרים בודקים את הדרישה, מה הם בעצם בודקים? הצפתי אותך בשאלות שאינך נדרשת לתת עליהן מענה מושכל, אלא כדי לבחון ולתת את הדעת על מושגים כ"כ שגורים ונהירים לכאורה. כשאני אומרת התאמה בין דרישה לאספקה, צריך להבין מהי הדרישה הזו. אז מהי באמת? למה שהגוף ידרוש אנרגיה בצורת שומן כשיש לו עודף ברקמת השומן? אז זהו שהוא לא. גוף רגוע ונינוח משתמש במאגרי השומן שלו ולא שומר את המלאי. לכן, הוא מראש דורש פחות רכיבי אנרגיה שאין בהם צורך ואת תחושי פחות רעב. אנשים שעוברים לאכילה אינטואיטיבית נדהמים לגלות כמה מעט גופם דורש. ומה שעלה להם במאמץ רב בעבר, פתאום הופך קל ופשוט. ועדיין, גם בעודף משקל נחווה רעב. מדוע? כשהגוף מאותת לך רעב, משמע חסרים לו רכיבים. אלה יכולים להיות רכיבים אנרגטיים (כמו פחמימות שהמאגר שלהן דל ונדרשות לפונקציות ששומן לא יכול למלא)וגם אחרים (חלבונים, ויטמינים, מינרלים). אם הם חסרים, המשמעות היא שזו דרישה של הגוף ואת חייבת לספק אותם, אחרת את מסכנת את תפקודו המיטבי ובריאותו של גופך. הגוף יוצר את המאזן השלילי לבד. מבקש פחות מב-ע-ב-ר כי סוף סוף נותנים לו צ'אנס להשתמש במלאים שצבר. אך חלילה לא פחות ממה שנדרש לו לקיום אופטימלי. הדרישה של הגוף לוקחת בחשבון את מאגרי האנרגיה העודפים. והגוף מסגנל רעב לאחר שניצל את כלל המזון שצרך באכילה האחרונה, ותוך כדי שימוש במאגרי השומן למימון פעילות אנרגטית שוטפת. ובכל פעם שחסרים לו מרכיבים יגיע הרעב. לכן, כשאנו מנהלים את האכילה ע"פ רעב ושובע, אנו מאפשרים לגוף להגיע למצב שבו הוא משתמש במאגרים שלו ללא צורך ביצירה מלאכותית ובלתי הרמונית של מאזן קלורי מרעיב. חשבי על זה, האם מאזן קלורי שלילי משמעו שאת אמורה לרעוב על מנת לרזות? ברור שלא, אפילו "הם" לא יגידו לך דבר כזה. בקצרה, לגוף יש צרכים אנרגטיים ואחרים, הוא מספק אותם ממקורות פנימיים וכשאלה חסרים יבקש את עזרתך לאספקה חיצונית. כשאת אוכלת שלא מתוך רעב ואף מתוך שובע, אינך מאפשרת לגוף להשתמש במאגריו העודפים כיוון שהראשונים לניצול על ידו הם רכיבים המגיעים מבחוץ ומסתובבים במערכת הדם. כך נוצר מצב בו את נתקעת באותו מצב או גרוע מכך משמינה כיוון שהאספקה הזו בעת שובע לא רק סיפקה את שהגוף דרש, אלא נותרה בעודף, וכולנו יודעים מה הגוף עושה עם עודפי אנרגיה. האם נענית באופן ברור? אשמח לדעת, אם עדיין נותרה השאלה פתוחה. כמו כן, אדגיש כי ההיבט הפיזיולוגי הוא היבט אחד של תהליך ההרזיה ואין תהליך הרזיה מוצלח תלוי בידע הזה לבדו. בברכת יום נאה שלך לאה פינטו
הנושא ברור לגמרי עכשיו.. תודה
היי לאה אותי מעניין נושא מסויים שהעלת והוא נושא הדרישה כאשר מדובר במצב שאותו הגדרת כ"גוף רגוע וניחוח". במצב זה אכן מה שקורה גם אצלי, מתרחשת הרמוניה בין הדרישה לאספקה כפי שהגדרת, אך מה קורה שרוב הזמן אני לא נמצאת במצב זה? רוב הזמן זה עבודה, ילדים, משימות, לחץ וכו'? או אז הגוף ממש לא רגוע וניחוה. אולי במצב כזה כן יש לערב סוג של התערבות חיצונית ולהדריך את הגוך מה כן לאכול?
מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה
