ללאה

הי לאה, תודה על הפורום המושקע. רציתי לשאול שתי שאלות. האחת בנוגע לספורט, והשניה שאלת תזונתית פיזיולוגית. שאלתי הראשונה היא מה גישתך בנוגע לפעילות גופנית. העניין התעורר אצלי בעקבות ויכוח עם חברה, שדוגלת בספורט לשם "שריפת קלוריות". היא מתאמנת בקביעות ושונאת כל רגע, אבל מחשבת כל קלוריה שנשרפה ולפי זה מחשבת את תזונתה. אני באופן אישי חובבת ספורט ועושה זאת בשביל הבריאות ובשביל הנפש, וחושבת שאין כל טעם בעשיית ספורט לשם ההרזיה, כי ממילא אנחנו רעבים יותר אחרי פעילות גופנית והגוף דורש את שנלקח ממנו (אנרגיה). הדבר הוביל לוויכוח סוער ביננו והיא טענה בכל תוקף שלא ייתכן ששנים על גבי שנים "מפמפמים לנו במוח" על חשיבות הספורט להרזיה, ולא ייתכן שאני אבטל במחי יד מחקרים של שנים ואגיד שהכל זה קונספירציה של חדרי הכושר.. כיוון שאני מאוד מאוד מעריכה את דעתך, אשמח לשמוע מהי בסוגיה זו. ושאלה שניה (לא קשורה בכלל) - לאחר שאני אוכלת קצת יותר מידי מתוק, לדוגמא עוגה עתירת שוקולד או משהו דומה, אני נתקפת צורך עז לשתות מים והרבה. לא משנה כמה אני שותה אני מרגישה שהגוף שלי רוצה עוד. יש לזה הסבר פיזיולוגי כלשהו? אשמח לשמוע אם את יודעת. המון המון תודה ושבת שלום. איילת.

שלום איילת אם לא היית, הייתי צריכה להמציא אותך יקירתי. גישתך בנוגע לתפקידה של הפעילות הגופנית בתהליך הרזיה , תואמת באופן מלא את עמדתי המקצועית. כמי שייחדה את המאסטר שלה לפיזיולוגיה של המאמץ, מכירה לפעילות הגופנית הון של יתרונות ערכים ביצירת איכות חיים מטיבה (כל עוד בגבולות הסביר), אך הרזיה אינה אחד מהם. אמרת נכון ואני מרחיבה, השמנה היא תוצאה של צריכת מזון מעבר לצורכי הגוף, בין אם מדובר בגוף פעיל ובין אם לאו. הרזיה תתרחש בכל מקרה בו יש התאמה בין הדרישה לאספקה, בין אם פעילים ובין אם לאו. בסיכומו של דבר מה שקובע במישור הפיזיולוגי הטהור, הוא הצריכה האנרגטית-תזונתית. כשעוסקים בפעילות גופנית מתוך הנאה נטו, יש לה שרידות גבוהה הרבה יותר ולכן אפקט טוב יותר על איכות החיים והמצב הרגשי. פיזית, פעילות גופנית תורמת לחיטוב שגם מוסיף לתחושת השינוי וההרגשה הטובה, אך אין להתבלבל בין השפעה זו להרזיה שמשמעותה צמצום מסת שומן לאורך זמן למען תוצאה קבועה. בנוגע לשאלתך השניה - מתיקות יכולה בהחלט לגרור צמאון, בדיוק כמו מליחות יתר. מדובר בריכוז גבוה של רכיבים (סוכר או מלח). כיוון שהגוף שואף לריכוז קבוע של רכיבים, כשכמותם עולה נדרש הדילול באמצעות מים. זוכרת את הפטנט הצבאי שבשתית פטל במסעות? (קיים עדיין?) זו המטרה, להגביר צמאון על מנת להגביר השתיה לאורך זמן. רגישותך לגופך נפלאה. למען כלל הגולשים אוסיף שצמאון מורגש באזור הגרון ואין לבלבל אותו עם רעב למזון שבא ממקום אחר לחלוטין. מקווה שנענית לשביעות רצונך ואם תחפצי בהרחבות נוספות לסוגיות אלה, אל תהססי. בברכת שבת נהדרת שלך לאה פינטו

נזכרתי עכשיו שחמותי תמיד מבשלת עם המון מלח. כל פעם שאני חוזרת מארוחה משפחתית אני שותה מים בכמויות אדירות. כמה נכון וכמה פשוט. גאוני. שוב תודה