אני רוצה להעלות לדיון נושא חשוב

בהמשך לשירשור הקודם בנושא ה Thinutition אני רוצה להעלות את הנושא לדיון. למרות שזה לא פורום פתוח, אני פונה למיסטר איקס ואשמח מאוד לשמוע את דעתן של מנהלות הפורום בעניין כי אני חושבת שהנושא מאוד משמעותי. אז ראשית אני מברכת אותך על השינוי הנפלא שעברת, אשרייך וטוב לך שהשיטה פועלת עבורך. זה מזכיר לי משתתף נוסף שהיה פעיל מאוד בפורום שקרא לעצמו NO DIET MAN ועבר דרך דומה. אז ראשית כל, כל הכבוד. מעבר לכך אני רוצה לומר את דעתי בעניין ואשמח לשמוע את תגובתכם. לדעתי, כל שיטה שמבוססת אך ורק על אכילה לפי רעב ושובע ואינה מלווה בעבודה רצינית שדורשת שינוי עומק ברמה התפיסתית היא בסך הכל עוד דיאטה במסווה. שהרי מדובר שוב, בסט של כללים. תאכל אך ורק כשאתה רעב, תאכל מה שאתה רוצה וכל שחשקה נפשך, אבל תפסיק בשניה שאתה כבר לא רעב. למען ההגינות אציין שבעיני, אם כבר לעשות דיאטה, זו הדיאטה הכי נכונה והכי רלוונטית, שכן האוטוריטה היחידה בנושא אוכל צריכה להיות הגוף עצמו ולא איזו דיאטנית או מאמן כושר. לאחר שאמרתי את זה, אסביר מדוע אני חושבת שמדובר בסך הכל בעוד דיאטה. צריך להבין, שאדם בעל עודף מישקל הוא אדם שיש לו יחסים מורכבים מאוד עם אוכל. הוא אוכל מאלף ואחת סיבות שהן לא רעב. אם הוא היה אוכל אך ורק כשהוא רעב הוא היה רזה. והדיאטות, עם כל זה שהן גורמות בטווח הארוך להשמנה, אי אפשר לתלות בהן את כל האשמה ולהגיד לאדם שמן - אם רק תפסיק לעשות דיאטות אתה תרזה. יש כל כך הרבה "מעבר" באכילה של אדם שמן, שאי אפשר לפתור את זה פשוט בסט של כללים וחוקים. גם אם החוקים מתירים לאכול כל דבר שרוצים. ולא בכדי, בלה ולאה מציעות את שרותן בדמות ליווי מקצועי, ארוך, יקר ולא פשוט כדי להגיע למטרה. אם היה מדובר פשוט בללמד אנשים לאכול כמו רזים לא הייתה נדרשת תקופה כל כך ארוכה של טיפול. הייתה מספיקה פגישה אחת (וגם זו קצרה מאוד) בשביל להגיד - תאכלו כשהבטן מקרקרת ותפסיקו כשהיא מפסיקה לקרקר. אדם שמן צריך טיפול עומק, לעיתים פסיכותרפיה, לעיתים טיפול מתוך עולם האימון אבל בוודאי לא כללים מדוייקים לאכילה.המטרה של הטיפול היא אמנם להגיע לאכילה אינטואיטיבית, לפי רעב ושובע, וזו תוצאה נהדרת. אבל זה לא העיקר, אלא התוצאה המיוחלת. ואסיים בדוגמא, שאולי תבהיר את העניין יותר מכל המילים התאורטיות: נניח שאני רוצה לחסל חבילת עוגיות באחת עשרה בלילה. נניח שאני בדיאטה "קלאסית" (תפריט) - אסור לי, נכון? כתוב לי בתפריט שעלי לאכול עכשיו לחם קל, ירקות וכו'.. ועכשיו נניח שאני לא בדיאטה אלא בגישה שלך, ועדיין מתחשק לי לאכול את העוגיות, עדיין אסור לי, נכון? אבל הפעם אסור לי כי אני לא רעבה. אתה חושב שאכפת לי למה אסור לי? ככה או ככה אסור לי לאכול ולא אכפת לי אם מי שקבע את זה זו הדיאטנית או הגוף שלי שלצערי אינו רעב עכשיו.. מבין את כוונתי? אשמח לשמוע את תגובתכם.

כאחת שעברה את התהליך הארוך, היקר והמאוד מאוד לא פשוט הזה אני יכולה לכתוב מהנסיון שלי. לאכול כשרעבים ולסיים כששבעים זה בשום פנים ואופן לא דיאטה. אני בטוחה שמנהלות הפורום יסכימו איתי שלעיתים יש אכילה חברתית, וזה בסדר. ולעיתים אוכלים קצת יותר, וזה בסדר ולעיתים אוכלים רק כשמתחילים לזהות רעב, ולעיתים אוכלים כשכבר מאוד רעבים - כי רצינו לחכות לאכול בבית או למסעדה עם חברים. כל הרעיון הוא לא לעשות כל כך הרבה עניין. לא מהאוכל, לא מהאכילה. ואני לא אוכל חבילת עוגיות ב 11 בלילה, לא כי אני לא רעבה - אז אסור אלא שלמה לעזאזל יבוא לי לאכול כל כך מאוחר, כשאני לא רעבה, חבילת עוגיות מלאה בשומן וסוכר ??? הרעיון הוא שכשאת לא רעבה (וזה באמת עובד) לא בא לך לאכול. ואם ממש תקשיבי לגוף - שומן וסוכר- הוא לא אוהב בכמויות גדולות. צריך לחשוב פחות (בעניין הזה כמובן, לחשוב זה דבר מבורך כשלעצמו) ולהרגיש יותר. בעיקר - מה באמת אנחנו רוצים. נכון לאכול, נכול לחיים בכלל. ואת כל כך צודקת, להיות שמן זה הרבה יותר מסתם לאכול יותר מידי. וזיהוי רעב - שובע הוא חלק קטן, חשוב, אך רק חלק מכל השינוי המדהים שעברתי. מאחלת לך גילוי של דרך, הכוונה נכונה וימים של אור ואהבה.

מענין שעברת את התהליך ומה שיש לך להגיד על הדוגמא זה: ואני לא אוכל חבילת עוגיות ב 11 בלילה, לא כי אני לא רעבה - אז אסור אלא שלמה לעזאזל יבוא לי לאכול כל כך מאוחר, כשאני לא רעבה, חבילת עוגיות מלאה בשומן וסוכר ??? ממש לא רוח הגישה. אם זה מה שהפנמת. מה שמיטל מתכוונת להגיד הוא שמי שמשתמש בגישה רק בחוקים ההיבשים של רעב ושובע בעצם יוצר לעצמו מערכת חוקים חדשה, כמו שהדיאטה יוצרת מערכת חוקים משלה. אכן זה ממש נכון ומרגיש כך. זאת מן התעסקות טורדנית חדשה (במקום דיאטה מה מותר לי לאכול) האם אני רעב? האם כבר מותר לי לאכול וכשבא לי ואני לא רעב, האם גם מותר לי לאכול? סוגיה נכונה עליה כבר ענתה לאה בעבר כשציינה שלהשתמש ברעב ושבע בלבד זה באמת לעשות עוד דיאטה, שהעבודה היא עבודה פנימית שמקרינה החוצה.

ערב טוב מיטל תודה על דיון חשוב, מעניין וראוי מאין כמוהו. הבנת מצוין. כל נושא האכילה האינטואיטיבית הוא חלק קטן מאד בכל תהליך השינוי הזה. אני אישית, פחות אהבתי את הסרטונים המדוברים כיוון שהם אינם מעבירים שום מסר משמעותי ברמת המהות ומתמקדים פחות או יותר ברמת ההתנהגות התזונתית. טעות!!!! יחד עם זאת, ישנם אנשים שזה כל מה שנדרש להם. הם לא יגיעו לתהליך בליווי אישי. את האינפורמציה הדי פשוטה הזו, אפשר גם למצוא כאן בפורום. אז ראשית, הרשי לי לפרגן למיסטר X ראשית על הצלחתו האישית ושנית על אמת מידה ראויה של נתינה. ולענין עצמו, אין צודקת ממך בהגדרת השימוש במנגנון רעב-שובע ככלי בלעדי להרזיה כדיאטה. גם בעיניי, זו לא יותר מעוד דיאטה. תהליך הרזיה ללא דיאטה חייב להיות תהליך המתערב ברמת מערכת ההנעה הפנימית ולא נתקע או מתמקד בפן ההתנהגותי. דיברת בצדק על מה שמניע אותך לבחור כך או אחרת וזהו מוקד הפעילות בתהליך שכזה. אחד הדברים שחשוב מאד להבין זה שתהליך שינוי אינו מבוסס על ידע גרידא. ידע הוא חלק מאד ראשוני שיכול להתניע תהליך אך לא ליצב אותו ולהחזיק אותו לאורך זמן. תהליך שינוי אמיתי תמיד מתרחש על רקע רגשי ומתוך עוצמה רגשית. זו אגב הסיבה, מדוע לא קל להמחיש את התהליך במילים, עבור מי שלא עבר אותו. כדי שתתרחש העוצמה הרגשית הרלוונטית, עלינו להבין כיצד מערכת ההנעה הפנימית שלנו עובדת וללמוד לרתום אותה למטרותנו באשר הן. הנטיה של החשיבה הרציונלית וגם הדיאטטית היא להסיק כי השמנה היא תוצר של התנהגות , לכן עלינו לשנות את ההתנהגות. אחד יגיד לנו לחיות ע"פ תפריט X השני ע"פ תפריט Y ואני אגיד לך ע"פ מנגנון רעב-שובע. כולנו מתמקדים בפן ההתנהגותי. כיוון שאני מסכימה איתך לחלוטין שמנגנון רעב-שובע הוא ההגיוני, המדויק והנכון ביותר, השאלה הגדולה היא איך את מביאה את עצמך לחיות על פיו באופן טבעי ונעים שגם ייצר עבורך תוצאות נפלאות של סיפוק ומשקל וגם תמנעי באותה עת מקונפליקטים ומתחים פנימיים סביב אוכל ואכילה. בקיצור, תתנהלי כמו רזה אמיתית שאוכל ואכילה הם לא אישיו בחייה. על מנת להבהיר את מקומה של מערכת ההנעה הפנימית, הרשי לי להשתמש במטאפורה הבאה על מנת לנסות להמחיש. תחשבי על מכונת כביסה, היא מכוונת על מתג 1 ופועלת באופן מסוים. את בכלל רוצה שהיא תפעל כאילו היא על מתג 2. תארי לך, אותך, במקום לגשת למתג ולשנות שם, נאבקת בפעולה של התוף. נשמע מגוחך? בודאי. שימי לב גם כמה את מזיעה, כמה כח נדרש ממך, כמה את מותשת. באקט המגוחך והלא יעיל הזה, אנו נוקטים בכל פעם שאנו מנסים לשנות את ההתנהגות ולא את מה שמפעיל אותה מבפנים. רוצה לשמוע עוד? ממתינה לך, שלך לאה

היי לאה למה את מתכוונת כאשר את מדברת על מערכת הנעה פנימית?