אחרי הריון

שלום אני בהריון ועוד שבועיים אני אמורה ללדת. עליתי בהריון 21, וכבר לקראת סוף ההריון אני חושבת איך אני אוריד מה שהוספתי. תחילת ההריון הייתי במשקל 60 עכשיו אני במשקל 81. אני יודעת שאחרי הלידה אני ארד 8 קילו...אבל איךל אני אוריד את השאר?? בחיים לא עשיתי דיאטה...וחושבת שיהיה לי קשה... מה אתן ממליצות תודה רבה על העזרה

דנה המקסימה. ראשית וקודם כל המון המון מזל טוב. תהני מהתינוק שעומד להוולד וזכרי זו מתנה ענקית. תקופה הראשונה בחיי התינוק היא קריטית והכי חשוב שתיהיה לו אמא מאושרת ושמחה על כך שהוא נולד. לכן, הדבר הכי הכי חשוב זה להכין את עצמך להיות אשה שמבינה עד כמה האהבה והנוכחות שלה מול תינוק שנולד היא חשובה. ולמה אני אומרת את כל זה? כי נשים רבות מידי שורפות אנרגיה מיותרת על פחד מכך שהן לא תחזורנה למשקלן הקודם, על עשיית דיאטה שהיא דבר מאד הרסני ועל מצב רוח רע בעקבות השמנה של הריון. כל זה מבטא גישה מוטעית העלולה להיות הרסנית גם ליחסים עם התינוק וגם בסופו של דבר למשקל שלך. אביא עכשיו שתי נשים עם גישות הפוכות כדי להדגים את ההבדל. נתחיל מאשה מספר אחת נקרא לה סתם לצורך העניין גילה. גילה דוגלת בגישה שרזון זה דבר חשוב,היא מרגישה טוב רק כשהיא נכנסת לבגדים מסוימים והערך העצמי שלה נקבע על פי המראה. גילה נכנסת להריון ועולה הרבה במשקל .היא נלחצת מאד וכבר מתכננת איך לרזות מיד אחרי הלידה. בשעה טובה גילה יולדת את התינוק . החודשים הראשונים לא פשוטים . היא ירדה רק חלק מהמשקל שהיא עלתה ומאד מפחדת שתישאר עם עודף. הדבר מחרפן אותה והיא פוצחת בדיאטה. עם תינוק קטן ותובעני, סדר יום שהשתבש ודיאטה שהיא כפתה על עצמה הגורמת לה להיות רעבה, עצבנית וחסרת מנוחה היא לא מצליחה להתמיד. הירידה במשקל לא מתרחשת והיא חווה תיסכול ארוך ומתמשך. במקום להנות מחופשת לידה מהכרות עם התינוק ולסמוך על הגוף שלה היא נלחצת יותר ויותר. מנסה עוד ועוד דיאטה ולפני שהיא שמה לב נכנסת עמוק לתוך מלכודת הדיאטה הקלאסית. מאבדת את האיזון המופלא שהיה מנת חלקה לפני ההריון מפסיקה להיות רזה טבעית והופכת להיות חברה במעודון הדיאטה הנצחי. היא זוכרת את תקופת חופשת הלידה כסיוט ארוך ומתמשך. הכי גרוע היא עם עודף משקל שנראה שלא יעזוב אותה יותר. ועכשיו בואי נפנה לאשה השניה נקרא לה הדס. הדס גם היא רזה לפני הריון אולם זה לא מהווה לה את מרכז בטחון העצמי שלה. היא מבינה שהריון הוא שינוי גדול עבור הגוף והגוף צריך להסתגל אליו. היא עולה במשקל אבל מתיחסת לכך עם הרבה רוגע ושלווה. היא בוטחת בגוף שלה ויודעת שהוא חכם ממנה ויאזן את עצמו. היא לא נשקלת ולא פוחדת מעודף משקל. כשתינוק נולד היא מרשה לעצמה הרבה מנוחה,מקפידה לאכל בריא ומאוזן , מנצלת את חופשת הלידה להכרות עם תינוקה ונהנית מאד . כל מחשבה על משקל ועל כך שגופנה השתנה היא הודפת ומקפידה להגיד לעצמה שכרגע מה שחשוב זה להיות בריאה ואנרגטית ולכן היא מודה כל בקר לגופה המופלא על שנתן לה מתנה כל כך מדהימה ומטפלת בו בהרבה תשומת לב ואהבה. אם נבקר את שתי הנשים האלו אחרי שנה רוב הסיכויים יהיו שגילה תיהיה בדיאטה, עם עודף משקל,ועם תחושה גדולה של תיסכול, בעוד הדס תיהיה כמעט במשקל שהיה לה לפני הלידה בלי דיאטה ועם תחושת רגועה ונינוחות. זו דוגמא קצת קיצונית אולי להבדל הנובע מגישות הפוכות. דנה,אני מאחלת לך שתאמצי לעצמך גישה נינוחה פרואקטיבית,אוהבת תומכת ומעצימה כלפי עצמך.זה ישתלם לך מאד. עכשיו, מה שנותר לי זה לאחל לך לידה קלה, הנאה מרובה מהתינוק שלך ואהבה ללא תנאי לגוף שלך. בברכת חג שמח, בלה

תודה רבה על התשובה הממצה, מה שאת אומרת זה נכון במאה אחוז..ואני אקח בעצתך! האמת שעכשיו אני לא לוקחת את המשקל שלי באופן קריטי ומקווה שכך אמשיך אחרי הלידה...ואת המשקל אוריד לאט לאט בצורה נכונה ושלא תשפיע על התינוק. צריך להנות מהתינוק זה הכי חשוב..נכון. תודה רבה