תג מחיר

בלה/ לאה שלום לעיתים, אני מקשיבה לגוף ויודעת מה יהיה מדוייק לו אבל לא בא לי לשמוע בקולו. באותו רגע אני יודעת שאני הולכת לאכול אכילה שהיא לא מדוייקת, אני יודעת שמה שהגוף שלי מבקש באותו זמן זה מה שיספק אותי, ובמודע בוחרת אחרת. אז מה הבעיה? אני שואלת ועונה לעצמי שמותר גם לא תמיד להקשיב. זה חלק מתהליך, ואני לא מכונה. הבעיה היא שאחרי האכילה הזו אני מרגישה רע, בניגוד לזמן שבו אני אוכלת לפי מה שהגוף מבקש ומרגישה טוב, ואז מתעצבנת. ומה רציתי? ידעתי שאם אעשה X אקבל Y... אשמח לתגובתכן...

שלום רב לך ותודה על השאלה החשובה המאפשרת לי להרחיב קצת בנושא של קבלת החלטות. נושא קבלת החלטות הוא מורכב אצל בני אדם (ראי את הפוסט על פשוט ומורכב). בכל רגע נתון על המוח שלנו להחליט המון דברים , הוא מופצץ בהמון גירויים ומתבקש לקבל החלטות חשובות במהירות רבה מאד. החלטות הנוגעות בהישרדות ביולוגית בסיסית כמו עיכול, נשימה, פינוי פסולת הפעלת מערכת חיסון או ווסות טמפרטורה לא נתונות למזלנו בידי המוח המודע שלנו. אבל החלטות בדבר מה נאכל, מתי , איך וכמה הן החלטות מודעות ולא מודעות גם יחד. המוח חייב לקבל החלטות כל הזמן אבל האם הוא מקבל החלטות טובות עבור המערכת ואיך נוכל להשפיע עליו כדי שיקבל החלטות כאלו זה כבר שאלה יותר מורכבת. בגדול המוח תמיד ישאל את עצמו האם החלטה שהוא יקבל תגרום למערכת שלנו כאב או עונג. הוא תמיד כמובן יעדיף לבחור בהחלטה שתתן מינמום כאב ומקסימום עונג ובמצבים פשוטים אין לו בעיה לקבל החלטות טובות. אבל במצבים מורכבים יותר כמו שאת מתארת הוא צריך להחליט ולקחת בחשבון דברים שונים. לעתים זה יוצר קונפליקט כמו בשאלה שלך. כשאת באה להחליט מה תאכלי יש שני קולות בתוכך. קול האומר לך לרצות את הגוף שלך ולהיות הילדה הטובה וקול שלא רוצה להיות הילדה הטובה ובא לו לעשות דברים אחרים. אם תקשיבי לקול של הילדה הטובה תרגישי טוב אבל הקול שרוצה להשתולל יהיה מתוסכל ויציק לך בהמשך מה שעלול לגרום לבולמוס אכילה. אם לעומת זאת, כמו שקורה לך תקשיבי לקול המשתולל תחושי את נחת זרועו של השופט שלך שיציק לך ויגרום לרגשות אשמה. כך שפה החלטה שלך גורמת לך כאב בכל מקרה , לא משנה מה תעשי תחווי הצקה או מצד משטרת הדיאטה או מצד מרדן הדיאטה. קונפליקט זה הוא קלאסי למי שמצוי במעגל הדיאטות. אם את מתארת אותו בהקשר של הרזיה ללא דיאטה זה אומר שאת טעית בדרך והפכת את הרזיה ללא דיאטה לסוג של דיאטה בתחפושת. זו טעות קלאסית של מי שלומד את הרזיה ללא דיאטה לבד בלי הכוונה מקצועית אישית. אנשים רזים טבעי לא סובלים מקונפליקטים כאלה. אין להם את החוויה שאת מתארת. הם לא בוחרים בין הצורך לרצות את הגוף ולהיות ילדים טובים לביןהצורך לאכול מה שבא להם ואז לכעוס על עצמם. אז על פי שאלה שלך את בדרך הנכונה אבל טעית באחת הפניות. ממליצה לך לחזור ולתקן את הטעות. מאחלת לך המון הצלחה, בלה