מתח, וחוסר תאבון

שלום, השאלה שלי, איך להתייחס למצב שהוא רווי במתח נפשי מכל מיני סיבות אשר גורם לחוסר תאבון לכל היום, כמובן שזה מזוהה כחוסר רעב רגשי, האם במקרה כזה לאכול בכוח, או רק לשתות, או אולי לחכות שהמתח יעבור ואז לשים לב אם האכילה הטבעית חזרה. אודה לתשובה

בוקר טוב למתוחה ישנן תקופות בהן אנו ממעטים באכילה וישנן תקופות בהן האכילה מתגברת. לדוגמא, במצב של חולי המלווה בחום, יתכן ונחוש דיכוי של הרעב וחוסר תאבון. הסיבה לכך היא שהגוף מפנה את משאביו האנרגטיים למערכת החיסון ואחרות, על חשבון הפניית משאבים לצורכי עיכול וספיגה של מזון. ההשלמה תגיע לאחר מכן, כשהגוף יתגבר על הגורם הבעייתי. גם מצבים רגשיים יכולים ליצור סיטואציות כאלה. כשהתאבון נבלם, מדובר במתח או מצוקה ברמה גבוהה (אלה שמרגישים שתאבונם מוגבר בעיתות מתח יהיו אלה שיחוו מתח ברמה בינונית עד נמוכה). נסי להתמודד עם מקור המתח או לפחות להפיגו בדרכים התומכות ברווחתך הרגשית. זה יכול להיות שינוי מיקוד (קחי הפוגות, צאי עם חבר/ה לבילוי, ראי סרט טוב) או תרגילי הרפיה מכוונת וכדומה. האכילה הטבעית תחזור עם הפגת מקור המתח או לפחות ירידה ברמת המתח. הקפידי, כן, לשתות. מאחלת לך ימים של רוגע, שלווה ונחת שלך לאה פינטו