צמחונות והרזיה ללא דיאטה

שלום, הגעתי לכאן בעקבות המלצה של אדם בשם nodietman.. גם אני עשיתי דיאטה ועליתי אחר כך את כל המשקל בחזרה - עם תוספות בצדדים.... עכשיו, לפי מה שהבנתי מהעקרונות של ההרזיה הזו - צריך להקשיב לגוף ולצרכים שלו - אבל השאלה שלי היא האם באמת מרזים בעקבות זה? או שהגוף פשוט מגיע ל"משקל היעד", שזה המשקל בו הגוף לא רזה ולא שמן? האם יכול להיות שהגוף אמור להיות בנוי ככה עם קצת כרס, צמיגים וכו'? כמה זמן לוקח לגוף להתאושש מהדיאטה, לחזור לעצמו ולרדת במשקל? גם הפכתי לאחרונה להיות צמחונית - האם זה אומר שאני לא מקשיבה לצורכי הגוף שלי? יש לציין שביום-יום, של לפני הדיאטה, גם אז לא הייתי כל כך טיפוס של סטייקים או מאכלים בשריים.

שלום ס.ל. העקרונות הרבה יותר רחבים ממה שתואר בפוסט שלך. על כך תוכלי לקרוא במאמר, בצד שמאל של דף הפורום. השאלות שאת מעלה מגלמות בתוכן הנחות יסוד מסוימות שאותן אני מציעה לך לבחון. אך נניח לזה כעת. "האם באמת מרזים בעקבות הקשבה לגוף ולצרכים שלו" - לא. מרזים מתגובה נאותה לצרכים הללו. הקשבה היא רק חלק אחד. כיצד אנו מפרשים את מה ששמענו זה חלק שני ומה אנו עושים עם זה או מה אנו מסוגלים לעשות עם המידע הזה זה כבר חלק אחר. שאלה לי אלייך, באופן בו מוצגת שאלה זו, אני שומעת ספק (איתך הסליחה, אם לא). מה מקור הספק הזה? מה אמור לדעתך לווסת את האכילה ומשקל הגוף (שהם, אגב, פרמטרים בריאותיים) ולא קשור לגוף עצמו? היתכן שגוף המסוגל לתהליך הריון מורכב, לתהליכי ריפוי עצמאיים, לאתגרים פיזיים ולויסות מערכות רבות במקביל והרמוניה, פספס את נושא האוכל שהוא בסיס קיומו? לידיעתי המקצועית, ממש לא. מנגנון הרעב-שובע ממוקם במקום מוגן ביותר במח בשל חשיבותו להישרדות ולקיום חיים. מנגנון הרעב-שובע הינו המנגנון המדויק ביותר לויסות האכילה שלנו, בדיוק כמו שאינסולין הוא ההורמון החיוני ביותר לויסות רמות הסוכר בדם שלנו. האם שקלת להתערב בעבודת האינסולין ולקחת את השליטה על עצמך? אני מניחה שלא. אם כך, מדוע להוציא מידי מנגנון הרעב-שובע את התפקיד שלשמו נוצר? מדוע לקחת ממנו את התפקיד שאף דיאטן לא יצליח אף פעם לבצע בצורה כ"כ מדויקת במקומו? אם מרזים, שאלת? תשובתי תהיה חד משמעית, כן! אם יש צורך ואם עובדים נכון. כשאנו מדברת על "לעבוד נכון" - אני מדברת על שינוי גישה וראיה רחבה של כלל צרכינו ולא רק הצורך באוכל. כל מה שתארתי עד כה הוא פסיק, חלק קטן אם כי לא זניח, מתהליך השינוי כולוץ ע"פ גישת ההרזיה ללא דיאטה המטרה היא להשתנות ולהפוך לאדם רזה, יציב. וזו לא רק התנהגות אלא מהות. כל עוד תתמקדי באוכל- לא רק שתמשיכי להתעלם ממה שיצר את ההשמנה מלכתחילה והזין אותה לאורך זמן (רקע רגשי) אלא תמשיכי לתת למזון כח לא לו ולהחזיק באמונות ובהנחות יסוד אשר מיירות בשבילך בדיוק את המציאות הנוכחית. ובעצם לא שינית כלום. את פועלת מתוך אותה גישה ותפישה רק החלפת את שוט השליטה וההלקאה. בגישת ההרזיה ללא דיאטה אנו עוסקים במושגים כמו "משקל אידיאלי" ולא "משקל יעד". הגוף קובע את היעד, לא אנחנו. במקום בו הגוף נמצא במימדיו האידיאליים התחושה היא נוחה וקלילה כך שאין לי מושג למה הכוונה "לא רזה לא שמן" "צמיגים" אינם חלק מהתוכנית הגופנית. "צמיגים" הם תוצר של עודף שומן. ושוב תלוי מה את רואה כשאת אומרת "צמיגים". רקמת השומן היא רקמה חיונית לגוף האדם: היא מקור לאנרגיהביום יום ובשעת חרום, היא מקור ליצירת הורמונים, היא מתפקדת כחיץ בין הרקמות הרכות לסביבה החיצונית ויש לה תפקיד בשמירת טמפרטורת הגוף. כולנו זקוקים לרקמת שומן, אך לא בעודף. מה שמעניין הוא שאת כאילו כבר יודעת לאן יגיע גופך אם תעני לו. ואני מציעה, תרשי לעצמך לא לדעת ולאפשר לו, אולי להפתיע אותך. אך שוב, אדגיש ואציין בתהליך של הרזיה ללא דיאטה ההסתכלות רחבה והעשיה רחבה עוד יותר ואינה מסתכמת בהקשבה לגוף גרידא. התאוששות מהירה - מה שיפה הוא שהגוף מגיב לנו די מהר. מה שלוקח זמן הוא שינוי הפוזיציה שלנו כלפיו וכלפי עצמנו. צמחונות - אינני יודעת על איזה רקע בחרת בסגנון אכילה זה. אם על רקע אידיאולוגי או על רקע תפישתי-בריאותי. אך בהחלט יש מצב שאינך קשובה לגופך כיוון שצרכיו רבים ומגוונים ומקורותיהם גם. עובדה היא שצמחונים נדרשים לתוספי מזון אם בטבע בעלי החיים מתחלקים לטורפים ולצמחוניים. האדם הוא יצור מיוחד, הוא אוכל-כל, גם צמחוני וגם טורף. הכמות היחסית הנדרשת לנו מהמקורות השונים משתנה בהתאם לפרמטרים רבים. כך שאינך מפתיעה אותי או שונה מהרבה אנשים המרגישים שכמות הבשר הנדרשת להם היא נמוכה. זה היופי בלאפשר לגוף שלנו לנהל את האכילה שלנו. סיפרתי בעבר ואספר בשמחה בשבילך שוב על מתאמנת שלי שדוקא הגדירה את עצמה כטיפוס של בשר (דרום-אמריקאית). כמעט כל ערב סטיקים על האש בגינה. עם התקדמות התהליך שלה סיפרה על חויה מאוד מוזרה כשבעלה הפשיל שרוולים להכנת הסטייק והיא....אבוי חשה שזה ממש לא מה שהיא צריכה ורוצה. היא בחרה ביוגורט ביו עם ענבים טריים. לא היתה זו הנחיה של דיאטנית אלא צורכי גופה אשר קיבלו תשומת לב מחודשת. ברור לגמרי שאנשים שונים זקוקים לכמויות שונות בשל צורכי גוף שונים, אך לעניות דעתי, התיוג לטיפוס כזה או טיפוס אחר, אינו אלא סוג של אמונה ס.ל. יקרה, השתדלתי להתייחס לכל הנקודות שעולות ומקווה שקיבלת מענה. ערב נעים שלך לאה פינטו

"מה שמעניין הוא שאת כאילו כבר יודעת לאן יגיע גופך אם תעני לו. ואני מציעה, תרשי לעצמך לא לדעת ולאפשר לו, אולי להפתיע אותך." - זה בגלל שאני זוכרת איך נראיתי כשהייתי רזה (עד לפני כמה חודשים...) ואני רוצה לחזור למימדים שאני חושבת שהם הטבעיים שלי. כרגע אני בהחלט לא מרגישה קלילה כמו בעבר... קראתי גם פה בפורום, כמה פוסטים לפניי על מישהי שהתחילה עם זה והיא בהחלט הופתעה - היא עלתה במשקל בקילוגרם תוך שבוע... אגב, בדיוק בכניסה לפורום הזה נתקלתי במחשבון שמודד את ה-BMI. כרגע אין לי מושג מה המשקל שלי (אני לא יודעת מה המשקל שלי כבר כמה שנים כי אני לא מייחסת לזה חשיבות, אלא רק למסת הגוף הכללית) אבל נכתב שם ש-BMI תקין הוא זה בין 20-22, שזו פחות או יותר הייתה התוצאה שהייתה יוצאת לי על המשקל שהיה לי כשהייתי רזה - ולזה התכוונתי כשאני יודעת לאן הגוף שלי צריך להגיע. האם אין סיבה לקוות שלשם הגוף שלי ייתן לי להגיע או שאני אופטימית מדי? בסך הכל עברו איזה 5 שנים.... הפכתי לצמחונית מטעמי בריאות ואני לא ממש מרגישה כמיהה לעוף או לבשר וכו'. אני לא לוקחת שום תוספים, רק נזקקת לדעת לשלב בין סוגי מזון מסויימים על מנת לקבל את כל מה שאני זקוקה לו ואני מרגישה שזה פתח לי עולם קולינרי חדש, בלעדיו לא הייתי אוכלת מספיק ירקות, דגנים וקטניות. אז איך מתחילים עם ההרזיה ללא דיאטה הזו? פשוט אוכלים כל מה שרוצים לאכול? יכול להיות שהגוף שלי זקוק בעיקר לפחמימות ומתוקים? זו בעיקר הכמיהה שהייתה לי כשהייתי בדיאטה - כשהורדתי את כל המלוחים, המטוגנים והמתוקים הרגשתי שהמתוקים למיניהם היו הכי חסרים לי (שוקולד, קרואסונים, עוגות...) אגב, מה בנוגע לספורט ויוגה? האם לפי השיטה שלך, אני לא צריכה לעסוק בהתעמלות בכלל על מנת לרדת במשקל? ויוגה - בשביל לחזק את השרירים ולהרגיע את הגוף? את היוגה, בניגוד להליכות, דווקא אהבתי...