מיואשת - מנסה לרדת ולא מצליחה - גיל 53

שלום לפורום שמי יעל. אני מבקשת להפחית 8 ק"ג ממשקלי ולא מצליחה. בבוקר, בד"כ אני שותה קפה שחור עם מעט חלב + סוכרזית. לאחר מכן אוכלת תפוח . אני אוכלת ארוחת צהריים שמורכבת מאורז (כ- כוס וחצי בערך ) , 3 שיפודי פרגיות ברוטב ברקביקיו (אוכל מוזמן למשרד) בסביבות השעה 13.00 . ואח"כ 2 תפוחים. בערב יותר נכון בערך ב- 21.00 אני אוכלת לחמניה עם חומוס ועל החומוס כ- 4 פרוסות של נקניק פסטרמה הודו דל שומן , תפוח . ולפעמים מלון. זה בערך האוכל במהלך כל השבוע. לפעמים בערב אם יש בבית חטיף כמו ביסלי או תפוציפס אני אוכלת גם אותו. לפעמים אני מזמינה לצוהריים במקום האנמור לעיל פסטה ברוטב עגבניות או סלט שאליו מצורפת לחמנייה ומעט חמאה. בסופי שבוע אני אוכלת לא מסודר כולל עוגיות או חטיפים אני לא יורדת אפילו לא גרם אחד. אנא האם אי הירידה היא תוצאה של גיל. או שאני אוכלת יותר מידי. הייתי מיואשת מתביישת בגופי מה לעשות , אנא עזרתכם הדחופה

היי יעל, ברוכה הבאה לפורום הרזיה ללא דיאטה. האם שמת לשם הפורום? האם את מבינה שאת שואלת שאלות שמתאמות לפורום של דיאטה? אולם מכיוון שהגעת לפורום הזה (אולי בטעות ) אענה לך מתוך תפיסת עולמי ומקווה מאד שזה יאיר לך משהו קצת שונה . על פי תפיסתנו, עודף משקל נובע כתוצאה ממערכת היחסים שיש לנו עם הגוף שלנו. אם יש לנו מערכת יחסים טובה, עם כבוד הדדי, עם הקשבה רצינית לצרכים ורצונות וכבוד מלא שלהם - תיהיה לנו הרמוניה , תחושה טובה ומן הסתם גם בריאות, איכות חיים ומשקל תקין. אם לעומת זאת תיהיה לנו מערכת יחסים של כפייה, בושה, כעס, תיסכול ויאוש - מה בידיוק יהיה לנו? מן הסתם פגיעה באיכות חיים ואולי גם עודף משקל. ממה שאת כותבת את מתארת תזונה המושפעת חזק ממנטליות דיאטתית - ניסיון לשמירה משך השבוע עם בלגן קטן בסוף השבוע, דפוס קלאסי של מי שנמצא בסוג מסוים של דיאטה כרונית. את כותבת שאת מתבישת בגופך דבר המעיד על מה את חושבת עליו.(תחשבי איך מרגיש מישהו שמתביישים בו?). על פי תפיסתנו אם תשני את הדרך בה את מתיחסת לגופך ותלמדי להיות גאה בו - יתחיל תהליך מבורך של התקרבות הדדית שבסופה גם תגיעי למשקל המאוזן שלך. מקווה מאד שתפרגני לעצמך תהליך חשוב זה שהוא חשוב שבעתיים בגיל שלך - גיל של תבונה Wisdom בברכה בלה