אם בענייני כלבים עסקינן

אם הכלב שלי אוכל אוכל שלנו, זה לא צריך להיות נורא כי לפי השיטה הרעב הבא שלו יאחר לבוא, אז למה הוא בכל זאת השמין? עושה רושם שהרעב הבא שלו לא מאחר לבוא והוא אוכל גם את האוכל שלו.. האם יש לכלבים אכילה רגשית? ואיך השמנה שלו מתיישבת עם הגישה?

סימן קריאה יקר, ערב טוב אתחיל ואומר שאינני וטרינרית או מומחית לפסיכולוגיה של בעלי חיים, אך יש נקודה שהייתי שמחה להעלות. לפני מספר שנים קראתי מאמר שפורסם בארה"ב ודיווח על כך שלמעלה מ- 10 או 15 אחוז מחיות המחמד (המבויתות) שמנות. הממצא הזה קיבל התייחסות רצינית דווקא, כיוון שהוא משקף משהו שקורה בעולם המודרני שבו אנו חיים, עולם בו תופעת ההשמנה הולכת ומתגברת, הולכת ומתפשטת אפילו לבע"ח. ולהלן ההסבר: עבור בע"ח בטבע המזון זמין כל העת. כלב הוא בע"ח טורף שעם כל הכבוד ל"במבה" שהוא מקבל, אוכל אמיתי זה הקטע שלו. כיוון שבע"ח מבויתים תלויים בבעליהם בכל הקשור להזנתם, המזון אינו זמין באופן חופשי ומהווה הזדמנות פז לאכילה, ללא קשר לרעב. האין זה מה שקורה לאדם בדיאטה, לאדם שמגביל את האכילה שלו ויוצר חוסר זמינות מלאכותי של מזון בחייו? אין מצב שתמצא בטבע זאב (משפחת הכלבים), אריה או ג'ירפה שמנים, בשל היכולת שלהם להשיג מזון בעצמם. מכיר את התמונה של אריה רובץ מתחת לעץ כשלצידו גוות זברה או אילה? שים לב שהיא אף פעם לא מחוסלת לחלוטין. ("בבחינת, נהיה רעבים מאוחר יותר, נשיג עוד זברה") עכשיו, תוסיף לעובדת הזמינות המוגבלת של המזון, ירידה דרסטית ברמת הפעילות הטבעית שלהם...קיבלת כלב של שנות האלפיים. אני חייבת לספר לך סיפור אישי, קצת מצחיק וקצת עצוב כשהייתי צעירה מאוד ירדתי עם הכלב שלי לטיול בוקר, באותה עת ירדה שכנה נוספת עם הכלב שלה. וזו התמונה: אני רזה עם כלב רזה והיא שמנה עם כלב שמן (אגב, הכלבים היו פחות או יותר אותו אותו סוג) במהלך הטיול היא שאלה אותי איך זה יכול להיות שהכלב שלי רזה ושלה שמן? מה הוא אוכל? עניתי שהוא אוכל מה שאנחנו אוכלים. היא השיבה "כן, גם שלי" והמשיכה לשאלה הבאה: "כמה פעמים ביום הוא אוכל?" עניתי: "כמה שאנחנו אוכלים" והיא הינהנה בהתלהבות שגם שלה..... בע"ח כמו הילדים שלנו, להבדיל אלפי הבדלות כמובן, יכולים לשקף לנו לא מעט על עצמנו. ואגב, אכילה רגשית אינה מתייחסת רק למצבים רגשיים כמו שעמום, תסכול, לחץ וכדומה. אכילה כזו היא גם, ובעיקר, תוצר של תודעת חסר. ישנו סלוגן אמריקאי שאומר: "כשאתה שמן אל תתפלא שגם ילדיך וגם חית המחמד שלך" - אין זה נועד להאשים אלא רק לשקף. אז תנו ליות לחיות...ולרזות? לילה טוב שלך לאה פינטו

תודה רבת על ההתייחסות, אך אני לא בטוח שהבנת את שאלתי.(למרות שלאחר שקראתי בשנית אפשר היה לחשוב שאני מתבדח אני רציני לגמרי). הייתי מצפה, שיאכל פחות מהאוכל שלו, כי לאחר שנתתי לו מנת אוכל הגונה, לכאורה אין סיכוי שירגיש רעב אחרי שעה, כי הרי לא משנה מה אכל, הגוף שלו משתמש במזון שקיבל. מקווה שכעת אני מובן יותר.