יש לי בעייה..

הייתי חסרת תאבון ולא ידעתי לאכול נכון במשך 7 שנים לא אכלתי ארוחת בוקר או צהריים ...רק שתיתי ואכלתי ארוחה אחת בערב והסיבה היא שאני לא מסוגלת לאכול לבד....אבל בכל זאת גיל המעבר ועליתי במישקל . מיזה שבועיים לקחתי החלטות חדשות והתחלתי לאכו ל ארוחת בוקר ממש מכריחה את עצמי..בצהריים שותה מיץ טיבעי שאני מכינה מפרות שונים ובערב מרק ירקות.ועוף אני מאוד אוהבת ירקות ופירות ומעט מאוד בשר. מה הנוסחה שלכם להרזייה ללא דייטה אך הצליח להוריד במישקלי. אני גם הולכת כ30 דקות כל יום. תודה מראש. גילי.

שלום גילי קראתי את הפוסט שלך 3 פעמים והבנתי שחסרה לי אינפורמציה במקום בו הקלדת 3 נקודות. בתחילה את מתארת את דפוסי האכילה שלך במשך 7 שנים. הסבר אחד שאת נותנת הוא חוסר תאבון, הסבר שני הוא שאינך יודעת לאכול נכון והסבר שלישי הוא הצורך לאכול בחברה. את יוצאת מנקודת הנחה שלאכול נכון משמעו להיכנס לתבנית של ארוחת בוקר-צהריים-ערב ומכאן מסיקה שאם אינך חשה ברעב בשעות אלה, משהו לא בסדר. או שאולי בכלל את כן רעבה אך בגלל שאינך אוהבת לאכול לבד אינך נענית לצרכייך? (מבולבלים? גם אנחנו..) ואז נכנס נושא גיל המעבר....איך הוא נכנס לתמונה, מבחינתך? חייבת לאמר שמאוד לא ברור לי למה את מייחסת את עלייתך במשקל ולכן קשה לי מאוד לתת מענה הולם. ובכל זאת, אספר לך בקצרה מהי הגישה (לא ממש נוסחה) של הרזייה ללא דיאטה. גישת ההרזייה ללא דיאטה (וגם אני) מגדירה תזונה מושלמת כתזונה המווסתת ע"י הגוף עצמו, ע"י הסיגנלים הטבעיים שלו. להבדיל מגישת הדיאטה שיוצרת כללי תזונה המוכתבים מן החוץ ללא שיתוף הגוף, הלכה למעשה. תזונה מצויינת היא זו הנותנת מענה לצרכים הפיזיים שלנו. הגוף שלנו, על מנגנוניו המופלאים, מסגנל לנו צרכים אלה בדרכו ובשפתו היחודית. כשיש צורך באנרגיה נחוש צורך באכילה, כשיש צורך ברכיב תזונה כזה או אחר נחוש צורך במזון ספציפי. כשנצרוך יתר על המידה נחווה זאת בתחושות פיזיות של מלאות ואפילו תחושת פיטום ועייפות. הגוף מתקשר איתנו באמצעות תחושות, בדיוק כפי שהוא מורה לנו שהגיעה העת להטיל מימינו או שהגיעה העת לשינה וכ"ו. על מנת לעשות שימוש נבון ואיכותי במנגנון טבעי זה, עלינו להיפרד מכל מה שמנחה אותנו אחרת. בכלל זה אפשר לציין אמונות והנחות יסוד כאלה ואחרות שמציגות "הגיון" אחר, כגון: תזונה נכונה משמעה לאכול 3 ארוחות ביום. כדי לרזות אני חייבת לעשות ספורט אני לא יודעת לאכול וזקוקה למישהו שילמד אותי וכ"ו. כל אלה מסיטים את תשומת הלב שלנו מבפנים החוצה והופכים אותנו תלויים בידע של מומחים, כשלמעשה הידע הזה, בנוגע לויסות נכון של האכילה הוא בילד-אין בתוכנו. מנגנוני הויסות הטבעיים הללו אינם קיימים מראשית האנושות מתוך מחשבה של בוראנו שיום אחד נסבול מהשמנה ונורא נזדקק להם. הם קיימים למען השרדותו ורווחתו הבריאותית של המין האנושי. ולכן זהו אינטרס הישרדותי של הגוף לשמור לא רק על הזנתו אלא גם על משקלו האידיאלי. משקל אידיאלי משמעותו לא רק אסתטיקה אלא בעיקר בריאות ונוחות. גוף האדם נועד לתנועה. זהו גוף מלא שרירים ומפרקים שנועדו לאפשר לנו תנועה קלה, זריזה, נועד לאפשר לנו לטפס, לעלות, לרדת, לקפוץ. עודף משקל אינו חלק מהתוכנית לכן, מבחינתי, הדרך להגיע למימדים האידיאליים והנכונים ביותר עבור הגוף שלנו היא לעבוד איתו. הדרך היא להחזיר לו את שרביט ההובלה ולתת לו להנחות אותנו. הוא בנוי לכך בצורה מושלמת. מכאן את יכולה להבין שממש לא נשמע לי טוב שאת מכריחה את עצמך לאכול ארוחת בוקר או כל דבר אחר. אפרופו, ארוחת בוקר - אני מכירה מעט מאוד אנשים (בריאים ורזים) שמרגישים צורך בארוחת בוקר. מי קבע שארוחת בוקר היא הכרחית? לחיות ע"פ הגישה שמביא פורום זה משמעו, לתת לגוף שלנו להחליט על הצרכים שלו ולא לשום "מומחה" אחר. לאכול ארוחת בוקר רק בגלל שמישהו קבע שהיא חשובה והכרחית וללא קשר למצב הרעב, היא גישה מנותקת לחלוטין מהפרטנר המרכזי שלנו. בניתוק הזה מהגוף שלנו, אנו נשארים עם שלל נוסחאות, ניחושים והערכות שלעולם לא מביאים אותנו למקום האופטימלי של ודאות. גילי, את מוזמנת להגיב, לשאול ולהעלות כל תהייה. מבינה שהגישה חדשה לך ואולי דורשת זמן "עיכול". בכל מקרה, נהיה כאן בכל עת. מאחלת לך שבת אביבית ונעימה שלך לאה פינטו