כלים להתמודדות עם רעב רגשי

לאה ובלה שלום. אני כבר מזהה בין רעב רגשי לפיזי, אבל אני חסרה כלים מה לעשות כשעולה רעב רגשי. האם אתן יכולות לתת לי מספר טכניקות להתמודדות. דבר נוסף שרציתי לשאול זה האם יש טווח שעות מסויים שפחות ממנו זה ברור שזה רגשי ולא רעב פיזי,(למשל לפחות שלוש שעות בין ארוחה לארוחה) כי שמעתי כמה גישות על כך ודעתכן מעניינית אותי.

בוקר טוב איילת החלק השני של פנייתך והשימוש במילה "טכניקות" בחלק הראשון גורמים לי לחשוב שהגישה שלך לתהליך דורשת חידוד מהותי. הרזייה ללא דיאטה משאירה את ויסות האכילה לגוף וממקדת את הבוננות וההקשבה פנימה, לא החוצה (לשעון שעל הקיר). אם את אכן יודעת לזהות רעב פיזי כפי שאת מציינת, ואם את יודעת שרעב פיזי הוא סיגנל עובדתי לצורך באנרגיה וברכיבי תזונה - מה זה משנה כמה זמן עבר מאז הארוחה האחרונה? כשהגוף קורא, נענים. תהליך הרזייה ללא דיאטה הוא תהליך בו אנו בוחרים לסמוך על הגוף שלנו ובונים איתו תקשורת בריאה. מה נותנת לך האינפורמציה החיצונית הזו? כל מה שהיא עושה זה רק להסיט אותך מהאוטוריטה הנכונה לויסות האכילה שלך. איילת, את עובדת על טכניקות ואין זה שונה בהרבה מדיאטה. בתהליך הרזייה ללא דיאטה בניית תשתית תפישתית היא בעלת ערך עליון. ונדמה לי שאת לא כ"כ שם. מה את עושה כשאת חשה רעב פיזי? סביר להניח שאת מזהה את הצורך ומספקת מענה הולם. במקרה זה,אוכלת. מה את עושה כשאת חווה רעב רגשי? בדיוק אותו דבר. מזהה את צרכייך הרגשיים ונותנת להם מענה. אני חייבת להודות שזה לא תמיד פשוט כפי שזה נשמע כיוון שקל להפוך את הכלים הללו לכלים דיאטטיים העושים שימוש בעייתי במילות כפייה ומגבילים את חופש הבחירה שלנו. כמו כן, זיהוי רגשי (בדיוק כמו זיהוי רעב פיזי, אגב) דורשת אימון. יש כאן לא מעט חומר חסר, איילת. טכניקה התנהגותית לא מחזיקה מעמד ללא שינוי גישה מהותית מבפנים. מקווה שהארתי ולו במעט. בהצלחה רבה שלך לאה פינטו

שלום איילת. רגשות זו אנרגיה בעלת עוצמה אדירה שנועדה לעורר את תשומת לבנו לעצמנו כדי שנוכל לעצור לרגע ולהתבונן פנימה. רגשות נועדו להשתחרר בתהליכים פיזיים כמו בכי, צעקה צחוק רם. תינוקות וילדים קטנים בוכים כשהם עצובים , צוחקים בקולי קולות כשהם שמחים . הבעיה היא שעם הזמן הביטוי הפזי של הרגשות לא מתקבל בברכה על ידי הסביבה וילדים לומדים להקשיח את גופם ולא לאפשר לרגשות ביטוי מלא. הדבר גורם לקונפליקט בין הראש, האומר שאסור לבטא רגשות, לבין הגוף שחייב להיפטר מהם. כדי להתגבר על הקונפליקט מפתחים אנשים אסטרתגיות שונות להתעלמות מהרגשות. מכיון שתשומת לב שלנו יכולה להיות רק במקום אחד, אם אוכל במקום להרגיש תיהיה לי תחושה של הרמוניה כי הקונפליקט בין גוף לראש יהיה פחות עוצמתי. זו אחת הסיבות המובילות לאכילה רגשית (יש כמובן עוד רבות נוספות כמו אמונות מוטעות לגבי רגשות ועוד). יש הרבה אפשרויות לפתור לחלוטין את בעיית האכילה הרגשית. אבל כמו שלאה כתבה זה הרבה מעבר לטכניקות. שיהיה לך יום ושבוע מקסים. בלה

תרגיל קטן, כשאת כבר יודעת שהרעב הוא ריגשי, אם תעצרי לרגע אחד קטן לפני שאת אוכלת, תוכלי לשאול את עצמך: "אם אני עוצרת כאן ולא אוכלת, מה קורה? מה אני מרגישה?" הרגשות שעולים לך, הם אלה, אותם את מנסה להקהות. רוב הסיכויים שאחר כך, "יבוא לך" קצת פחות.