שאלה לגבי ספר בנושא

קראתי את הספר " הדיאטה ללא דיאטה" ורציתי לשאול אם מדובר בשיטה דומה לזו שאתן מציעות, או שרק השם דומה? אחרי שקראתי קצת בפורום וקראתי את הספר, ברור לי ששניהם עוסקים בלא לעשות דיאטה, כי דיאטות תמיד נכשלות בסוף ורק מובילות להשמנה. מצד שני, הספר עוסק כולו בשינוי הרגלים שלכאורה בכלל לא קשורים לאוכל ואילו בקריאה בפורום ראיתי שמתעסקים גם בזיהוי מנגנוני רעב ושובע וכן ישנה התייחסות לאוכל בקיצור, השאלה שלי היא האם מדובר ב2 שיטות שונות לגמרי, בגישות דומות שתוקפות את הנושא מכיוונים שונים, או שמה שמובא בספר הוא חלק קטן מכלל השיטה של הרזיה ללא דיאטה תודה מראש

בוקר טוב דניאלה. קראתי על הספר קלות, ושמעתי עליו אך לא קראתי את הספר עצמו. על פניו עושה רושם שמדובר באותה גישה. תהליך שינוי הוא תהליך מורכב ואישי ביותר, לכן עבור שני אנשים בעלי אותה מטרה, יכול ספר מסויים לתת מענה מלא ועבור האחר לא. לכן, ספר, כמו גם עבודה עצמית, לא תמיד יכול להחליף ליווי אישי. עדיין לא קראתי ספר שהקיף הכל ובאופן מעמיק דיו כדי לתת מענה לכל (אחרת, חיי כמאמנת בתהליכי הרזייה ללא דיאטה, היו מאוד מאוד קלים). בתהליך, כפי שאני מכירה אותו ומנהלת אותו, הקונספט הוא רחב מאוד ונוגע להרבה מאוד היבטים, כשאלה משתנים מאוד מאדם לאדם. בתהליך האימון אצלי, מנגנון הרעב והשובע הוא אחד הכלים שאנו מתאמנים ליהם, אך בודאי לא המרכזי שבהם. מבחינתי הוא כלי למידה חשוב שמאפשר לנו ליצור גישה חדשה לתהליך ההרזייה, מאפשר לנו לראות את גופנו באור אחר. אך כפי שכתבתי הוא איננו ה- main event. בנוגע לעיסוק במזון - גישת הדיאטה מתמקדת מאוד בתרומת המזון להשמנה שלנו. גישתנו, גישת ההרזייה ללא דיאטה, מסירה ממנו את האחריות, נוטלת ממנו את הכח ומסבה את המיקוד לגופנו ולעצמנו. באופן זה נבנית מערכת יחסים שפויה, בריאה וטובה עם מזון. מחזירים את המזון למקומו הראוי והמכובד, לא יותר ולא פחות. חיבור למנגנונים הטבעיים שלנו, כגון מנגנון רעב-שובע, הוא חיבור לגוף שלנו ולא עיסוק באוכל. למזון עצמו אין שום משקל. וזה מסר חשוב ביותר, מה שמשמין אותנו הוא האופן בו אנו מתרגמים את צרכינו הביולוגיים והרגשיים במערכת העיבוד שלנו. כל עוד ההרזייה בגישת הדיאטה מתמקדת במזון, היא נותנת לו כח שאין לא, וככל שאנו חוזרים על תהליכי דיאטה, אנו מעצימים את הכח הזה באופן בלתי נסבל ובלתי ראוי. בתהליך הרזייהללא דיאטה, אנו מחזירים את הכח לעצמנו, לגופנו. מקווה שהתמונה ברורה יותר. ותודה על השאלה שאיפשרה לי לחדד את הענין. שלך לאה פינטו