המשך עוד טיפונת..

לגוף שלי אמון אחרי ההתעללות שלו בי. זה קשה ואפילו בלתי נתפס, אודה לכן ולכל מי שיכול לעזור לי .. מאיפה אני מתחילה?

שלום סילבן היקרה. אני שומעת את התסכול והכעס שלך כלפי גופך אבל נראה לי שהתבלבת. לפי מה שהבנתי את היא זאת שהתעללת בגוף שלך שנים רבות כשכפית עליו דיאטה. עליך להבין שגוף שנכפת עליו דיאטה מרגיש מתוסכל, כועס, חסר אונים ,מפוחד ורעב, מאד רעב. הוא מחכה להזדמנות לפצות את עצמו על כל הסבל שנכפה עליו ונראה לי שהגוף שלך קיבל עכשיו את ההזדמנות שלו בגדול.פתאום כבר אין לך כח לכפות עליו את המשטר והוא פורק כל עול לדבריך.סילבן, עליך להבין במלחמה עם גופך שנכם תפסידו ולא תקבלי את מה שאת רוצה. את שואלת מה לעשות? ובכן דבר ראשון - תני גט לדיאטה גט לתמיד. תביני שזו לא הדרך . בשלב הבא תלמדי דרך מחשבה והתנהגות אחרת עם עצמך ועם גופך - דרך של אכילה טבעיות או אנטואטיבית כפי שקוראים לה בגישת ההרזיה ללא דיאטה. אחרי זה עליך להתחיל להכיר את הדרך בה גופך מתקשר אתך ומודיע לך מה הוא צריך , כמה ומתי. כמובן שעליך ללמוד לכבד את הצרכים האלו ולמלא אותם. לפי מה שאת כותבת אני מבינה שיש לך לא מעט אכילה רגשית . אכילה רגשית נובעת מקונפליקטים מודעים או לא מודעים וחשוב מאד להביא את הקונפלקטים האלו למודעות ולפתור אותם. אני ממליצה מאד על תהליך ליווי אישי שאיפשר לך לעשות שינוי עמוק ותמידי. שמחה שהגעת לפורום שלנו ואשמח מאד להמשיך להדריך אותך ולתמוך בך. בברכה, בלה

הרבה תודה על התשובה היפה שלך,האמת כשקראתי את מה שכתבת לי לגבי האכילה הריגשית עמדו לי דמעות בעיניים. לא רק שאת צודקת את הרבה יותר מזה! עכשיו אני מבינה את המשמעות שבאמת התעללתי בגוף שלי ולא הוא בי!! אני אנסה .לא...בעצם מה זה אנסה הרי זאת לא עוד דיאטה או משהו בסגנון. אני לוקחת על עצמי את האחריות והרצון לשנות את אורח חיי עד היום בכל מה שקשור לזלילה שלי ולאכילה הריגשית שהרבה זעם וכאב מסתתר שם. שוב, תודה על המילים החמות זה עזר לי ואני יותר מאשמח לזכות בליווי אישי. ערב טוב.