שאלה לגבי השיטה

שלום רב, זו פעם ראשונה שנכנסתי לפורום ואכן ההתרשמות חיובית רק שהייתי רוצה לדעת קצת יותר. אני בת 30 ומגיל העשרה במאבק במשקל, כמו כולנו ניסיתי המון דיאטות חלקן הצליחו וחלקן פחות. לפני 4 שנים כשהגעתי למשקל 97 ק"ג (ואני בסה"כ 1.62 ס"מ) החלטתי שאני לא רוצה לחיות ככה ויישמתי את כל מה שלמדתי עד אותו שלב והתחלתי בדיאטה המוכרת של ספירת קלוריות, אני מאמינה שדיאטה מוצלחת קשורה להרגשה הפנימית ואכן מלאה בהרגשה טובה ובמוטיבציה ירדתי כ-27 ק"ג. אמנם לא הצלחתי לרדת מעבר לזה אך המשקל נשמר במשך המון זמן כך, עד לפני כמה חודשים שהתחלתי לעלות וכרגע אני עם תוספת של למעלה מ-10 ק"ג מהשיא. אמנם המשקל החל לעלות לפני אך לפני כחודשיים עברתי הפלה בחודש 2. שמתי לב שהתחלתי לזלול בהריון- למרות שמבחינה פזיולוגית לעובר אין כל השפעה על המשקל בשלב הזה- ההשפעה היא בעיקר הורמונלית. כרגע יש בי רצון לרדת במשקל ולנסות שוב להכנס להריון. לפי הגישה שלכן יש לאכול לפי דרישתו של הגוף, אין לי ספק שאכילה אצלי נובעת ממניעים פסיכולוגיים ואם אני אקשיב לגוף אני מסוגלת גם לא לאכול כמעט כלום יום שלם ואני לא ממש ארגיש צורך גופני לאכול. האם זה גם בסדר? האם לאכול רק כשאני ממש מרגישה צורך? שאלה נוספת- מה לעשות כשאכנס להריון? מניסיון העבר הגוף מסמן לי רעב למרות שאני יודעת שזה בהשפעה הורמונלית, איך לעשות את ההפרדה בין מה שאני באמת צריכה לבין מה שהגוף מסמן לי? תודה מראש קרן

מדוע את שוב מתמודדת עם משקלך? שלום קרן וברוכה הבאה לפורום הרזייה ללא דיאטה. פתחתי בשאלה כדי להעלות נקודה. אם נרצה לתאר שינויי משקל תחת השפעה דיאטטית באופן גרפי, נראה פרבולה הפוכה (ירידה, מישור על משקל נמוך, ועליה). למה את מתכוונת כשאת מתייגת דיאטה ככזו שהצליחה וככזו שנכשלה? הנטיה של רוב בני האדם היא לייחס לדיאטה רק את חלק הירידה ולהתעלם מהעליה שבאה לאחר מכן. אם תבחני את כל הדיאטות שעשית, תיווכחי שלכולן היתה אותה צורה גרפית. בין אם היתה ירידה כזו או אחרת ובין אם הצלחת להשאר במישור הנמוך לפרק זמן כזה או אחר. נקודה נוספת שארצה להתייחס אליה בהודעתך, היא נושא ההריון. בהריון, אנו לא אמורות להשמין, אלא לעלות במשקל. יש הבדל בין השניים. מספר מתאמנות הריוניות שעברו אצלי את התהליך, רזו במהלך ההריון באופן משמעותי, על אף העובדה שהיתה עליה קלה במשקל. זהו משקל ההריון - נוזלים, שיליה, עובר וכ"ו. הצרכים הביולוגיים של הגוף, מתאימים עצמם לסטטוס שלך כל העת. אם את פעילה גופנית, או בהריון, או חלילה חולה - הסיגנלים הביולוגיים לוקחים זאת בחשבון לא רק באמת ה"כמה" אלא גם ברמת ה"מה". זה הפלא והיופי בגישה הזו. הריון או לא הריון, כשאנו לומדים להקשיב ולהגיב לגוף שלנו, אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שאנו עושים את הדבר הנכון. בין אם ישנם ימים בהם אנו צריכים יותר ובין אם אנו חווים ימים שאין לנו כמעט צורך בדבר. למה שהגוף מאותת לך זה מה שאת צריכה, תצטרכי ללמוד לתת לו את הקרדיט, חרף נסיונך המר עד כה. קרן, השאלות האמיתיות הן: 1. האם את מיומנת בזיהוי הרעב הביולוגי שלך? ויודעת להבחין אותו מרעב רגשי (פסיכולוגי, אמרת)? 2. האם את בשלה קוגניטיבית, תפישתית, לעשות שימוש נכון במנגנון הרעב-שובע שלך? אינני מתרשמת כך, כמו בכל דיאטה אחרת שעשית, את קופצת ישר אל אקט הפעולה ברמה ההתנהגותית. אני אומרת זאת לך, ולכל מי שקורא את השרשור שלנו, זה לא נכון לעשות כן. בתהליך האימון אצלי, עוברים המתאמנים דרך עד שאנו בשלים להתייחס ולהשתמש במנגנון הזה. מי שמחפש דרכים קצרות, רק מאריך את הדרך ומעלה את סקלת התסכול. הדרך המהירה ביותר היא הדרך הארוכה. לפני הכל, עלייך לפתח את המודעות העצמית שלך , ללמוד את הגוף שלך מזויות חדשות ולשנות את התפישה שלך בכל הנוגע להרזייה. רק אז, תוכלי להנות מהמנגנון הזה ולייצר הצלחה של ממש. מקווה שהארתי ועוררתי לחשיבה מחדש. שלך לאה פינטו

כנראה שעד כה למרות הירידה המשמעותית במשקל ושמירה על אותו משקל למשך פרק זמן ארוך אני נאבקת בכדי לא לעלות בחזרה אז כנראה שבאמת בסופו של דבר הדיאטה לא ממש הצליחה לי. אני בהחלט מאמינה שהגישה שלכן היא מעולה, כי בסופו של דבר למי שיצליח ליישם אותה היא תשנה את כל דפוסי ההתנהגות וזו הדרך היחידה לשמור על משקל תקין לאורך זמן. הבעיה היחידה היא אכן ליישם, זו לא פשוט- זה ממש ללמוד לשנות צורת התנהגות שמושרשת בנו מגיל הילדות, ומעבר לכך זה נורא קשה להבחין בין צורך פיזי לרגשי, כי כמו שאמרתי ישנם ימים שפיזית אני לא מרגישה שום צורך לאכול ויכולה לתפקד עם ממש מעט מזון, השאלה אם אני לא מרגישה צורך לאכול בגלל שאני באמת לא זקוקה למזון או בגלל שאני כל כך רוצה לרזות שזה גורם לי פיזית לתחושה שאני לא צריכה לאכול. ציינת שעברו אצלך את התהליך מתאמנות, והייתי רוצה לדעת עוד, מדובר בקבוצת תמיכה/יעוץ פרטני? אשמח אם תוכלי לפרט