פירוק חיבורים

שלום, אני בת 25 שוקלת 57 גובה 1.63 לפני כ- 5 שנים שקלתי 73 הורדתי את העודפים בשנה וקצת עם המון מאמצם אמיתיים ומאז במשך 3.5 שנים אני במשקל זהה ותקין ועם זאת בתהליך ארוך ומתמשך של הבנת הגורמים להשמנה. בחצי השנה האחרונה סיימתי את לימודי האקדמאים והתחלתי לעבוד בבנק ככלכלית העבודה מאוד טובענית, תחילה הייתי מפצה עצמי על כך באוכל אך מייד פירקתי את החיבור הנוראי הזה וחזרתי לשליטה. לאחרונה שמתי לב שיש לי בעייה בפירוק של חיבור והייתי מעוניינת בעזרתך. כשאני נמצאת סביב חברים וחברה (בעיקר בסופ"ש) אני מרגישה מצוין עם הדימוי גוף שלי ומרשה לעצמי לאכול דברים בכמיות לא סבירות זה גורם לי לאבד את האיזון ששמרתי עליו במהלך השבוע - אין לי אפשרות לשתף מישהו בזה כי בעיני הסביבה שלי זה יראה מאוד מוזר אם אני אתלונן על המשקל כי בעיניהם אני כבר "רזה טיבעי"-הם הספיקו לשכוח את הימים ההם -והגוף כמובן לא. אני שואלת את עצמי מה גורם לי דווקא בסביבה חברתית לאכול והתשובות הן כי אני מרגישה שם טוב ובטוח וכי והסביבה נותנת לי חיזוקים לכך שאני נראת טוב, אבל אני לא מצליחה להגיע לרמה בה אני מפרקת הת החיבור הזה אני זקוקה לדעתך המלומדת בעינין אשמח אם תעזור לי ו\או תפנה אותי למאמרים תודה ליאת

ערב טוב ליאת איזה יופי שבאת. אני אוהבת את האופן בו את עוצרת לחשוב, לברר, להבין ומקווה להיות לך לעזר. אני חושבת שנכון לבחון את התפקידים הרגשיים שנתת למזון בחייך, אל לפני כן אני מבקשת להבחין לך משהו שבולט לי מאוד בהודעתך. כתבת: "...בעיניהם אני כבר "רזה טיבעי"-הם הספיקו לשכוח את הימים ההם -והגוף כמובן לא." האם את בטוחה שזה הגוף שלא שכח, ולא ...את? יש לי תחושה חזקה שזו את שאינך רואה עצמך רזה. יש לי הרושם שאת תופשת את עצמך כשמנה שנאבקת, יודעת מדי פעם להנות ולהתענג על ההישג אך בגדול זה לא מה שאת מרגישה באמת. את אינך רואה עצמך רזה. העיסוק שלך בזה והמיקוד שלך בחריגות מלמדים אותי על רגישותך שמעידה על איזשהי מידה של חשש וחוסר בטחון בעצמך ובגופך. ולכן כתבתי בכותרת "סימפטום דיאטטי" כשהכוונה שלי היתה לתהליכים שאינם כוללים שינוי תפישה לגבי עצמנו. בתהליך הרזייה ללא דיאטה, אנו עובדים בעיקר על ה- being שלנו, על האופן בו אנו מתייחסים לעצמנו ורואים את עצמנו. התהליך מתמקד בביסוס מהות פנימית שתהלום את מה שאנו רוצים לבטא בעולמנו החיצוני. אדם רזה באמת, לא עושה ענין גדול מזה שהוא אוכל קצת יותר בחברה או בסופ"ש. ההרגשה שלי היא שאת שומרת על מהות שמנה בגוף רזה, מבלי להיות מודעת לכך, ומעבירה את האחריות (על אף העובדה שניכר כי את אדם שלוקח אחריות) ללא משים לגופך "הבעייתי". הפער הזה בין מה שאת חווה מבפנים לבין מה שאת רואה בחוץ, יוצר אי נוחות ומאבק. לא כ"כ הבנתי למה את מתכוונת כשאת כותבת "חזרתי לשליטה" ו"בכמיות לא סבירות" אינני יודעת באיזה אופן הפחתת ממשקלך ולמה מתייחסת האמירה "שמירה על איזון" אשמח להבהרה ולהמשך השרשור. אינני רוצה לצאת בהצעות ובהמלצות לפני שאני מצליחה להבין עד הסוף. אני כן חושבת שעשית כברת דרך ב- 5 השנים האחרונות והכיוון שלך הוא נכון, כל מה שנדרש זה עוד קצת לנקות את משקעי ההיסטוריה ולקבע מציאות חדשה. מקווה שתקבלי את הזמנתי שלך לאה פינטו