באתי כדי לרזות וקיבלתי את עצמי במתנה

לאה להקשבה האמיתית שאת ,ובלה מדגימות כאן (וכמובן גם למענה המושכל) יש ערך שלא יסולא בפז .הנמצאים בפורום ,שמבחינים בכך ומצליחים לנכס הקשבה מסוג כזה לעצמם כבר עלו על דרך המלך . בשיחות שמתנהלות כאן כל מה שנאמר הוא רלוונטי..הוליסטי ממש. אני ,שהגעתי לכאן עייפה ומותשת,אשה מגובשת , שמנמונת ,שמסתערת על משימות ודי בטוחה בידע שרכשתי עד היום בתחומים שונים מוצאת את עצמי פתאום ממש בתהליך למידה ויישום.לומדת אצלכן, להרחיב את היעד אפילו מעבר להרזיה -ליתר תחומי החיים. והכל בניחותא ובאוירה של תמיכה אמיתית. ההקשבה והמענים הקולעים שקבלתי פשוט עצרו אותי .זה כל כך פשוט. אולי לא ידעתי להקשיב. לא היה לי זמן..ולא סבלנות ולא סובלנות.העבודה. הבית ,בעלי ,ילדיי ,חברותיי , כל האנרגיה שמתפזרת ובערבוביה. ופתאום באמצע החיים ובאמצע הלילה , באינטרנט דווקא ,מתחיל סדר ..סוג של מנוחה שלקחתי וזה עובד!! ירדתי בימים אלה קצת במשקל. לא נשקלתי. אני מרגישה. עכשיו בימים אלה מתחברים לי ביחד הלב הראש הנשמה הרגש והאינטואיציה. אני משתפת. ואם אנחל הצלחה בדרך הזו ואיתכן אז זה יהפוך כמה אנשים כאן לאופטימיים יותר שבת שלום

וואו ריקי. איזה כיף לשמוע את מה שאת מספרת ומתארת. אני פתחתי את הפורום הזה מתוך אמונה ברורה שחייבת להיות דרך אחרת להרזיה כזאת שתעצים תעזור תעודד פריצות דרך ואכן תשפיע הרבה מעבר להרזיה. כשפגשתי את לאה מאד התחברתי אליה ואל הדרך שבה היא מתנהלת. הצעתי לה להצטרף אלי ואני כל כך שמחה על כך. כי לאה, בדרכה השקטה והחכמה מאד הקפיצה את הפורום הזה בכמה מדרגות ממש ועל כך אני מודה לה מקרב לב. אני שמחה מאד ריקי על שהסכמת להקשיב לדרך אחרת, על שפרגנת לעצמך הקשבה קבלה ואהבה, ועל כך שאת משתפת את כולם בחווית שלך. לי ואני בטוחה שגם ללאה חשוב לשמוע שמה שאנחנו עושות אכן תורם , מקדם ומשפיע. אז באמת תודה רבה. ותמשיכי - להקשיב, לאהבו, לקבל לאזן ולפרגן. בברכה, בלה

ריקי יקרה. לתת זה כיף, לדעת שיש מי שלוקח זה עונג טהור. החוויות שאת חווה משמחות ומרגשות. אני רוצה להוסיף לך עוד פרט אחד להסב אליו לב, לסמנטיקה שלנו משמעות רבה. מהיום, אמרי נתתי לעצמי מתנה...את עצמי. ולא "קיבלתי מתנה" ההבדל הוא בין פסיביות לאקטיביות, ההבדל הוא בין מזל ללקיחת אחריות ופרואקטיביות, ההבדל הוא בין "זה בידיים שלי, זה פרי יצירתי" לבין תלות בגורם אחר, חיצוני לי. יש לי הרגשה שאת מודעת להבדל ומודעת למשאבים הפנימיים שלך, תני להם יותר לגיטימציה, הכירי ביכולותייך באופן מלא. לא כל אחד עושה שימוש בידע ובתובנות הללו, לא כל אחד עושה מטעמים מהמרכיבים שקיבל. את, כן. תמיד היתה לך היכולת להקשיב. רק לא הכרת בה ולא השתמשת בה. אך היא מצידה, תמיד היתה שם, מוכנה לפקודתך. ודאי, ישנן עוד מיומנויות רדומות, העירי כל אחת בזמנה מתוך אמונה שנולדת אדם בריא עם כל היכולויות שנועדו לשרת את חייו. השימוש בהן והפיתוח שלהן - הוא רק ענין של בחירה. הכירי בחופש שלך לבחור. לא יודעת איך, אבל את תמיד מעוררת בי זכרונות עתיקים מלימודי המתמטיקה שלי. וגם עתה, אני נזכרת בשנה הראשונה שלי באוניברסיטה, מתקשה מאוד בקומבינטוריקה. התסכול היה נוראי והאמונה היתה "אני לא טובה במתמטיקה" "זה גדול עלי". עד שיום אחד קראתי את עצמי לשיחה, זה היה לפני בחינה חשובה ואמרתי לעצמי את המשפט הבא: "את אדם בריא, נולדת עם מח שיש בו כל המרכיבים הנדרשים כדי לייצר הבנה, מעולם לא נמצא בו שום פגם רפואי. השתמשי בו, ארגני אותו מחדש" באותו רגע בחרתי לוותר על האמונה התוקעת של "אין לי יכולת" לטובת "אני מפתחת את היכולת". אני זוכרת את עצמי קונה ספר בתחום (מה שלא עשיתי עד אז כי הרי "ממילא אין לי את היכולת, זה גדול עלי"), מסתגרת ומתחילה מחדש, צעד צעד, אט אט, בפתיחות רבה מייצרת הבנה אל תוך הלילה. החוויה הזו תרמה רבות לעיצוב התפישה שלי וכנראה היתה אבן דרך שהובילה אותי לכאן. הכל מתחיל במה שאנו מאמינים לגבי המסוגלות שלנו ואת האמונה הזו אנו יכולים לבחור ללא קשר לנסיון העבר שלנו. ודבר נוסף....השמיים הם הגבול, רק תאמינו שאתם יכולים. תני לחוויות שאת חווה עומק, תני להם להיות לך שורשים חזקים ויציבים שיאפשרו לך להתמנף מעלה בכל תחום. תני להכרות החדשה הזו עם עצמך כח לקדם אותך. זה לא נפל עלייך, לא קיבלת כי מישהו אהב את העיניים היפות שלך - עשית, פעלת, בחרת, פיתחת, השגת. ואין כמוך. מודה לך מקרב לב על השיתוף, על הזכרונות שעוררת ועל שאת ועל שבאת. בלה יקירתי, לוקחת באהבה ללבי כל מילה. תודה על הכל. שלכן, לאה פינטו ישר כח, תמיד נעים ומרתק לקרוא אותך