שמירה על משקל קבוע

במהלך חודש המלחמה ועונת המבחנים עליתי כ-3 ק"ג, מ54 ל57 (תוך תקופה של כחודשיים) ומאז אני תקועה איתם. אני מאוד נמוכה ולכן כל קילו מאוד בולט ומפריע לי. הורדתי את צריכת הקלוריות שלי לפחות מ1300 תוך כדי אימון גופני כמעט כל יום (זה די דומה לתזונה הקבועה שלי במשך שנים אבל קצת יותר זהיר). קראתי שלגוף יש נטייה "לשמור על עצמו" ולכן גם במצב של מחסור בקלוריות יכולה לא להיות ירידה במשקל כי הגוף שומר יותר אנרגייה כשומן או משהו כזה. שאלתי היא כזאת - אם מתמידים בדיאטה מאוד דלת קלוריות, האם בסוף תהיה ירידה או שהגוף שלי פשוט ימשיך ויתרגל לכמותהקלוריות הפחותה? מאיפה משיג הגוף את האנרגייה הדרושה לו כאשר אני חיה על תזונה מאוד דלה? איך ניתן להאיץ את הירידה פרט לירידה בכמות הקלוריות?

מעין שלום רב. צר לי לאכזב אותך אבל מה שאת עושה יביא לתוצאה הפוכה. לגוף יכולת מופלאה להתאים את עצמו למצב. כשאת כופה עליו דיאטת הרעבה מלווה בפעילות גופנית מואצת ,כאשר כל זה מלווה במחשבות של חוסר סבלנות כלפיו, הוא מפרש את המציאות כאיום על קיומו ומגיב בהתאם. בין שאר הפעולות הוא מוריד מטבוליזם, גורם לך להוציא פחות אנרגיה על ידי צימצום בתנועיתיות שלו, גורם לך להתחלי לחשוב יותר ויותר על מזונות עשירים באנרגיה ודברים רבים נוספים. גופנו בנוי לשרוד עם כמות קטנה מאד של קלוריות לאורך זמן.הבעיה היא שתוך כדי תהליך הרעבה נוצרים נזקים גם ברמה התודעתית וגם ברמה הביולוגית. גופך לא ישכח לך את הרעב שכפית עליו ובבוא העת - כשיגמר לך הכח לריב אתו ולהרעיב אותו הוא יצא למסע אכילה בלתי מרוסן. עצתי לך - אם את רוצה באמת להוריד את הקילוגרמים שהעלת - פשוט תיהיי סבלנית . הקשיבי בתשומת לב רבה לאותות רעב ושובע שגופך שולח לך. אחרי שיתגבר על הטראומה של הרעבה שכפית עליו הוא יחזור לאיזון המלא שהיה לו לפני המלחמה ,אבל וזה חשוב ,זה בתנאי שלא תכפי עליו רעב ארוך מידי - אם זה יקרה מנגנון האיזון הטבעי שלו ינזק וכדי לשקם את הנזקים יהיה צורך בעבודה קשה הרבה יותר. אני יודעת שהגישה שלנו מנוגדת למה שמקובל אבל מה שמקובל לא מביא לתוצאות המקוות(דיאטות משמינות ). שתיהייה לך שנה טובה . בלה

שלום מעין. אולי אינך מבחינה כרגע בשינוי כלשהו במשקל, אך האם אין שום שינוי בהיקפייך? זה משהו לשים לב אליו. ראשית אומר שדיאטה היא לא אופציה מבחינתי. שנית אני מבקשת להסביר את "הגוף נוטה לשמור על עצמו" אינני יודעת אם המשקל הנמוך שאותו ציינת הוא פרי השתדלותך ואורח חיים דיאטטי או שזהו משקלך הטבעי. בהנחה שזוהי עליה חריגה ובדר"כ את שוקלת 54 ק"ג. היי רגועה, הגוף ישאף לשם. הגוף נוטה לווסת את המשקל שלו לערך הבריא והאידיאלי עבורו ואצלך זה כנראה סביב ה- 54 ק"ג. מה שבלה מנסה להזהיר מפניו ואני מצטרפת הוא לא להיכנס למעגל מיותר שיטפח את עודף המשקל הזה לכדי השמנה. הגוף אינו נגדנו, הוא מאוד מאוד בעדנו. תפקידו הוא לשרוד ולהגיע לסטטוס קוו בריאותי אופטימלי. הוא אינו ישות שמתפקדת באופן עצמאי כדי לעשות לנו דווקא הוא בסה"כ הכל מגיב לנו למען רווחתנו בתנאים שאנו מציבים לו. האבסנו אותו הוא ישמין. חשבי, איזה מזל שהגוף יודע מה לעשות עם אנרגיה עודפת, יש לו היכולת לאגור אותה מבלי שתופרע שום מערכת אחרת. איזה מזל שהאופציה שלו היא לא פשוט להסדק ולהתפוצץ. והקיבה שלנו, אם "טעינו" והעמסנו היא יכולה פשוט להתרחב, הגוף בעל יכולת לשרוד תנאים לא פשוטים שאנו מציבים לו. נכון, את, אני והוא אולי לא אוהבים את הצורה שגופנו מקבל, זוהי דרכו להראות לנו דרך המראה שמשהו לא ממש תקין, אך העריכי את יכולויותיו לשמור על תקינות בריאותך גם אם קצת שמנת. להבדיל, אם נצמצם לו את כמות המזון באופן שאינו מתחשב בצרכיו, הוא שוב יגיב למען בריאותנו ויפעיל שלל מנגנוני הגנה מפני מה שהוא תופש כרעב, חסך המאיים על קיומו. מה שבעצם לא רק תוקע את תהליך ההרזיה אלא אפילו יוצר בסופו של דבר ריבאונד. העריכי וכבדי את גופך ופשוט האזיני למסריו, הנטיה שלו היא להיות רזה, לא שמן. וזה יקרה כל עוד לא תנסי לשלוט בו ובאכילה שלך אלא תסמכי על עצמך ועל גופך שתוך הקשבה לאותות הרעב, תוך הקשבה לקולות שמעודדים אותך לאכול מזון כזה או אחר, תוך הקשבה לסיפוק ולשובע שלך - תוכלו יחד להשיג את המטרה המשותפת. מקווה שלא בלבלתי אותך. אם כן, את מוזמנת למקד אותי בלא מובן. מעין יקרה, שתהיה לך שנה נהדרת. שלך לאה פינטו , צמצמנו את צריכת המזון

תודה על התשובה. אני מאוד מעריכה את דעתך ואת הזמן שהקדשת לענות לי, אבל אני חושבת שהמסר שלך אידיאלי מדי. זה נכון שהאידאל הוא להקשיב לגוף באופן תמידי וללכת לפי הצרכים האמיתיים תמיד, אבל זה לא לגמרי פועל. אי אפשר לנתק את האכילה מלוח הזמנים היומיומי באופן מוחלט ולכן השעות נקבעות לפי הפסקות בין ההרצאות או זמני החזרה לדירה. כמו כן, אי אפשר להתעלם מהעובדה שבאוכל יש מימד גדול של פינוק ולכן קורה גם שאוכלים פשוט כי מאוד רוצים את ההנאה שבאוכל. בקשר למשקל הקבוע - ייתכן שלגוף שלי יש משקל קבוע מבחינתו, אבל מה לעשות אם המשקל הזה מאוד בעייתי מבחינתי? בתור אשה נמוכה (152) כל קילוגרם עודף משפיע מאוד על המראה שלי ואפילו עלייה של כ3 ק"ג נראית משמעותית מאוד. התזונה שלי מאוד מוקפדת ואני מאוד משתדלת לשמור ולהמנע מחטיפים וממזון עתיר שומן וסוכר, אני מתעמלת כמעט כל יום בחדר הכושר ובכל זאת במהלך 3 השנים האחרונות עליתי בקרוב ל10 ק"ג! גם ייעוץ אצל תזונאית לא עזר לי לרדת במשקל. אני אומרת כל זאת כדי להבהיר את הנקודה שהגישה שלכן אכן נראית מאוד בריאה ומאוד נכונה ומאוד אידיאלית, אבל מה לעשות - לא תמיד פועלת! מעין