השמנה לילדה בת 10

שלום אני אמא לילדה בת 10 עם בעית השמנה כיום היא שוקלת 54 ק"ג עשינו כל הבדיקות האפשריות והכל הראה על בריאות תקינה שאלתי היא איך נלחמים בהמשנה (כואב הלב לראות אותה כך ומה גם שזה לא נעצר והיא כל הזמן ממשיכה לעלות במשקל) הפסקנו עם כל הממתקים והחטיפים בבית (למרות שיש עוד ילדים בבית) אך יש לה תאבון מאוד גדול והיא אוכלת כמעט ללא הפסקה. איך מתמודים עם זה ומה עושים אני לא רוצה לעשות לה נזק גם בכיוון ההפוך (אנורקסיה) לתשובתכם תודה יעל

שלום יעל היקרה. אני שומעת את הכאב שלך כאמא ומבינה אותך מאד. אני רואה גם שאת מנסה ללכת בדרך שכולם הולכים בה מלחמה, מניעה, דיאטה. נראה לי שיש בהשמנה של ילדתך איתות מסוים שחשוב לנסות להבין אותו. אכילה מוגזמת ללא פרופורציות מצביע על קונפליקט רגשי שחשוב מאד להבין ולברר אותו. חשוב לא פחות לגייס את כל המשפחה לשינוי תזונתי וספורטיבי מעמיק. מה שברור שטיפול בהשמנת הילדה צריך לשלב חינוך לתזונה נכונה, פעילות גופנית והתחסות רגשית נפשית . כמובן חשוב לא פחות ללמד את הילדה את הבדל בין רעב פיזי לרעב רגשי ומתן מענה הולם לכל אחד מסוגי הרעב. בברכה בלה

שלום יעל. שמחה בשבילך על פנייתך לפורום. קראתי את המילים ומאמינה שזיהיתי גם את הטון מאחוריהם אך הדבר המיידי שקפץ לי מול העיניים הוא הסתירה בדברייך. מצד אחד נעשו בדיקות רפואיות המעידות על מצב בריאותי תקין ונורמלי ומצד שני את מתארת מצב מאוד לא נורמלי. לאכול ללא הפסקה זה לא משהו טבעי ונורמלי ועם המצוקה הזו את מגיעה אלינו. אז בואי נעשה סדר, בהעדר בסיס פיזיולוגי - רפואי הילדה שלך מתנהגת באופן מאוד טבעי ונורמלי לאופן בו היא חווה את עולמה. זוהי דרכה להתמודד עם משהו שהוא מנת חלקה בשלב זה. בלה ציינה ואני מצטרפת, רעב רגשי הוא לא פעם הסיבה לאכילה מופרזת. ואכן כפי שאת מתארת, אין שובע, כי רגשות לא ניתן לספק באמצעות מזון. זו רק אילוזיה שעם הזמן הופכת למשהו אוטומטי. הענין הוא שהדבר האחרון שהייתי ממליצה לעשות הוא לייצר גם רעב ביולוגי (לחסוך ממנה מזונות אהובים). אי אפשר לטפל ברעב מסוג אחד באמצעות רעב מסוג אחר. אז מה עושים? מנסים לברר אלו תפקידים מייחסת הילדה לאכילה? איזה צורך היא מנסה למלא באמצעות האכילה? מה היא צריכה באמת? הנטיה לתת למזון תפקידים לא לו רווחת בקרב הסובלים מעודף משקל. הקשר בין מזון לרגשות נעשה כבר בינקותנו. הענין הוא שרעב רגשי אי אפשר לספק עם אוכל, זו הסיבה שממשיכים לאכול עוד ועוד. יש ללמד את הילדה לתת לגיטימציה לרגשותיה ולכבד את עצמה במענה אמיתי. ולזכור שהיא ילדה ועזרתנו, ההורים, חשובה. אם הילדה שלי משתעממת ומוצאת תעסוקה באכילה, אני כהורה יכולה לסייע לה למצוא תחומי ענין. אם החסר הוא בנוכחותי ובתמיכתי, מחויבותי כהורה זה לספק צורך בסיסי זה בפעילות משותפת, בנוכחות שלי ועוד ועוד. חשוב שנסתכל עלינו ההורים - על המקום שאנו נותנים למזון בחיינו הפרטיים ובחיי המשפחה. את ההקשר הזה והתפקיד הזה שניתן לאוכל בד"כ ילדים לא ממציאים לבד. אני לא חושבת שפעולה במשור התזונתי ו/או ההפעלה הגופנית הם הדברים שיש להתמקד בהם. יש להבין שזו מעין קריאת מצוקה של הילדה ולהתייחס אליה, להבין אותה ולא ללכת על טיפול אינסטנט (מוציאים ממתקים וחטיפים מהבית, הופכים אותם למזונות אסורים ומכאן לנחשקים עוד יותר). בהקשר המשפחתי חשוב להבין שהילדה איננה הבעיה. לילדה יש בעיה ואת יכולה לעזור לה. היה מעניין אותי לדעת מה מיקום הילדה במשפחה. אמא יקרה, אשמח להרחיב איתך את הדיאלוג ולכוון אותך. אני מזמינה אותך ליצור איתי קשר טלפוני. והיי רגועה, הכל בסדר, את עירנית ומתעניינת ואין לי ספק שתמצאי את הדרך. שלך בעניין רב לאה פינטו