קל לי לדעת אחרי ארוחה שאני שבע

הבעיה שלי ,היא שאחרי שעוברות כמה שעות מהארוחה ,אני כל הזמן שואל את עצמי איך יבוא לי לאכול משהוא טעים עכשיו. הבנתי שאני עושה את כזה כי אני מחפש מתי אני יכול לאכול בין הארוחות דברים טעימים בלי שזה יעשה כבד . ישבתי וחשבתי ואני לא מוצא את הסיבה למה זה לא בסדר לעשות ככה, הרי אם האוכל בא טוב בבטן ולא יעשה לי כבד או תחושה של שובע יתר,וזה נותן כיף גדול ,למה לא לחפש את השלב שבו אני יכול לאכול בין האורחות מבלי שזה יעשה כבד. מה שמפריע לי, זה שאני שואל את עצמי כל הזמן "אולי עכשיו" אולי עכשיו" ולא יכול להסביר לעצמי את הסיבה מה לא בסדר עם זה. וכל זה בגלל שאני יודע שאין תחושה פיזית שמסמנת לי מתי לאכול חשק ,אז אני כל הזמן חושב עליו באופן פעיל ומנסה להעריך איך הוא יישב בבטן ואיזו תחושה זה יעשה לי פיזית. מה אני עושה עם זה?יש דרך לצאת מהלופ הזה? ואני חייב לציין שאני באמת אוכל הכל מהכל ומרשה לעצמי גם בלי רגשות אשם וכאלו. תודה

האם את מרגיש שאתה "מפסיד" משהו אם אתה שבע ולא אוכל משהו? האם הצורך לאכול משהו ממלא איזה שהוא תפקיד? נשמע שאין לך צורך ממשי לאכול משהו, רק רצון ל"מילוי" שהרי אם אתה שבע, אתה לא ממש צריך לאכול. האם המחשבה על מה לאכול משרתת משהו במשך היום?

שאני הבנתי שלי הכי טעים לאכול כשאני או רעב או כשיש לי חשק למשהוא וזה לא עושה אותי כבד או תחושה של אכלתי מדי ,אפילו לא טיפה. אז רעב, כמו שכתבתי ,אני לא צריך לחשוב על זה באופן פעיל כי הגוף מסמן לי מתי לאכול,אבל חשק,אין איתות,אז כן,אני מחפש,ממש ככה,מתי אני יכול לאכול את החשקים האילו מבלי שזה יעשה לי לא טוב,פשוט כי טעים וזה כיף גדול. ואני יודע בראש שזה לא בסדר או הגיוני אבל לא יכול להסביר לעצמי,למה לא לחפש הנאה אמיתית שבאמת מגיעה כשאני אוכל ואין תחושה של שובע מדי,וזה משגע אותי, כי אני מחפש וחושב על זה באופן פעיל כדי לא לפספס להפסיד רגע של הנאה,שבאמת מגיע כשאני אוכל חשקים ש"יושבים" טוב בבטן. תודה