מירידה לעליה

שלום חברים, זוהי הפעם הראשונה בחיי בה אני מעלה את בעייתי בכתב ומוכן להתמודד עם האמת הכואבת מאז ומתיד הוגדרתי כילד שמן עם בעיות אכילה. עם השנים עשיתי אין ספור דיאטות, ירדתי יפה וכמובן גם העלתי הכל בחזרה ויותר. מתי ירדתי? בתקופות הטובות בחיי, עם הטוב יש רצון לרדת, ללכת לחדר הכושר, להקפיד על מה נכנס לך לפה... וכמובן עם השפל פתאום מגיעות גם העוגות, הגלידות כל הדברים שגורמים לך לעלות מיד במשקל. כיום אני בן 25, אחרי דיאטה של קרוב ל4 שנים והורדתי קרוב 54 קילו.(כמבון היו הפסקות במאצע, בקיצור אקורדיאון). בשנה האחרונה, שכל הפזל אותו בניתי לי במשך השנים התפרק לי מול העינים, התחילו תקופות דיכאון שלא ידעתי עד כה. אני בחיי תמיד הייתי הילד השמנן, המצחיק והחמוד שכולם אוהבים מוקף בחברים ובאמת בחברים טובים. עם הירידה גדולה וסוף סוף מתחילים לראות גוף של גבר חסון ויפה, התחילה רשימת הדרישות, הגעתי לבית הספר למשחק בו רציתי להיות אך פה הוטלה הפצצה. באותה השנה עברתי לתל אביב שלאן שתה לא מסתכל 95% מהאנשים בעיר הזאת רזים, חטובים ובאמת ניראים טוב. פתאום הסתובבתי בעיר ובבית הספר ואני שוב הרגשתי הילד השמנמן, תמיד נאמר לי שאם ארזה אהיה באמת הכוכב האמיתי ולאן שלא הכלתי בתל אביב, לבתי הקפה, לראות דירות, לדייטים תמיד הסתכלו עלי כמובן כאל שמן שיש לו לרדת לםחות עוד 25 קילו כדי שהוא יראה טוב ומבסוט מחייו. כאמור השנה האחרונה היתה שנה קשה, של חוסר מנוחה, של למצוא את עצמך מחדך ולהוכיח, בעיקר לעצמך שזה שאני עדין שמנמן אני יכול להצליח. נפתחו פה ושם כמה דלות אך הן נסגרו מהר מאוד וני היום שורד חזק בשינים כדי להצליח. אין לי ספק שאני אצליח כי באמת בורכתי בהמון יכולות בחיי... רק בעיה אחת מציקה לי כיום... אני לא מצליח לחבר את עצמי חזרה לכושר, חזרה לאכול נכון... רק בחודשים האחרונים העלתי 8 קילו וזה מתסכל ומבאס... אין לי כוחות לקום מהספה אחרי יום עבודה, חזרתי להתקפי הרעב לפני השינה... אני מבקש עזרה!!!! נשאר לי בסך הכל לרדת עכשיו 18 קילו ולהיות במשקל הכבוד שלי... אשמח לטיפים, אשמח לתמיכה, אשמח שתפנו אותי לגורמים המתאימים ולא שוב לדיאט קלאב ושומרי משקל.... רק מלהתעבק באוכל אני משמין!!! אני היום בתחתית הבור שוב בחיי ואני רוצה לעלות, לפרוח שוב, להדליק את הנר שכבה בתוכי....

ראשית, מודה לך על השיתוף. אני מניחה שלא היה לך פשוט לכתוב ושמחה לדעת שמצאת פורום זה, במה נוחה ובטוחה עבורך. אסף יקירי, כל מה שעשית "למען" מטרתך הפיזית עד כה עולה בקנה אחד עם התוצאות שהשגת (הרזייה - השמנה, הרזייה - השמנה, מעגל הקסמים המייאש של הדיאטה) אז מה היה לנו כאן, ברשותך אתייחס כרגע לשתי סוגיות בלבד: א. יחוס הצלחות בקריירה / זוגיות למידות גופך. אני מכירה גם אנשים רזים וחטובים שסובלים מאותן בעיות. גם אנשים רזים מתאכזבים בחייהם (מקרה אקי אבני הוא הראשון שעולה בראשי כרגע). אתה יצרת קשר הדוק בין הכשלונות שלך לבין מידת המכנסיים שלך. ומחזיק באמונה שעצם הירידה במשקל תשנה את חייך בכל התחומים מן הקצה לקצה, כבמטה קסם. גישה כזו היא הרסנית מהיסוד ואינה ריאלית בעליל. הרי יש כ"כ הרבה סיבות למה זוגיות אינה עולה יפה או מדוע בקשותנו נדחות, לא עברנו אודישן וכדומה. יש סיבות שקשורות במיומנויות ובכישורים שלנו, יש אפשרות שהסיבה לדחייתנו נעוצה דווקא במי שבוחן אותנו בלי קשר ליכולויות שלנו ועוד סיבות רבות ומגוונות. עושה רושם שהכי קל לך כרגע זה להאשים את המשקל שלך. ואין לי ספק שיש כאן רווח לא קטן עבורך. כי אם המשקל שלך אשם, אז בזה אין לך בעיה לטפל אתה כבר יודע מה אתה צריך לעשות, אתה כבר מיומן בזה ומיד פונה לעשיה...כדי להרגיש שאתה עושה משהו בענין הקריירה שלך (?). יתכן שזה קל יותר מאשר להגיד לעצמך "אני לא מספיק טוב, אני צריך להשתפר" מהסיבה שאתה קושר אמירה כזו (שלא בצדק) עם הדימוי והערך העצמי שלך. (אולי?) גוף רזה, קל ובריא יתרום בהחלט לתחושת ה- well being שלך, ישפר את הדימוי הגופני שלך, אולי יהפוך אותך אטרקטיבי יותר בעיני בנות המין היפה ויאפשר התאמה למגוון תפקידים רחב וכ"ו. אבל הוא לא ישנה בכלום את מיומנות המשחק שלך ואת מיומנות השיווק העצמי שלך. חשוב לעשות את האבחנה הזו אם אתה באמת רוצה להתקדם הלאה. לקחת אחריות במקום הנכון ולמקד שם את מאמציך. ב. הגעת לתובנה חשובה ביותר : "רק מלהאבק באוכל, אני משמין" אני לא יודעת עד כמה נהירה לך האמת בדבריך אלה. שים לב כמה אחריות העברת לגלידה, לעוגות, לתקופות השפל. אלה הם דברים שנוכחים בחיי כולנו. אתה הרי לא מאמין שחייהם של אנשים רזים הם דבש כל השנה. למען הסר כל ספק, אינני מטילה בך שום אשם אני רק רוצה להאיר ולשקף עבורך דפוס בעייתי שקיים בגישתך. גישה שינקת מהסביבה: הורים, מורים, מדיה, חברים. מסרים שלימדו אותך להאמין שגופך הוא האויב שלך, שמזון הוא אויב עבורך. זהו שקר שגורר אותך למאבק תמידי וכרוני ובעצם מונע ממך להיות רזה ויותר מכך משמר ומטפח את ההשמנה שלך. כל זמן שתתמקד במשקל שלך ובאכילת היתר שלך ותנסה לשלוט בהם, תפסיד. למה? כי הם לא הבעיה. הם סימפטום. כשאנו מטפלים בסימפטומים ולא בבעיה עצמה אנו דנים עצמנו לחוותם שוב ושוב ושוב. אני יכולה להמשיך ולהמשיך אך בשלב זה אעצור בכל זאת, אשמח לקיים איתך שיחה טלפונית. אתה יכול להיות רזה ולחיות בכיף ובהנאה עם גופך ועם המזון סביבך, ללא מאבק. לחיות בחופש אמיתי עם אוכל זה הדבר שיביא אותך אל המקום הנעים אליו אתה שואף. אשמח לעזור לך להגיע לשם. אתה חש שכבר ניסית הכל ובעצם מה שעשית כל העת זו דיאטה ועוד דיאטה ועוד דיאטה (אותה גברת בשינוי אדרת). שמחה שלא אמרת נואש, כי יש משהו שעוד לא עשית וזו דרך אחרת לגמרי שתוביל אותך לתוצאות אחרות לגמרי. שיהיה לך יום נפלא, אסף. שלך לאה פינטו

היי אסף. אני לא אוסיף שום דבר על התשובה של לאה שהיא מאד יפה ומדויקת בעיני. אני רק רוצה להגיד לך ישר כח על שהעזת לחלוק עול קשה כל כך אתנו ולהודות לך על כך. אל תוותר על חייך. אתה חי אותם פעם אחת בלבד וחבל לבזבז אותם על מאבקים מיותרים. השינוי אפשרי ובהשיג יד. נסה דרך אחרת. בברכה בלה