שמנה- אבל לא אוכלת כמעט

שלום! אני בחורה בת 22, ושוקלת 80 הרגלי האכילה שלי הם יותר נכון הרגלי הלא אכילה, משום שרוב היום אני לא נפגשת עם אוכל, אלא רק פעם ביום... אני מתוסכלת מהשומן הזה, אך יש לי בעיה שאני לא יכולה להפחית מהאוכל ,כי גם ככה אני לא אוכלת הרבה, מה אני צריכה לעשות?

יעל יקרה. בהעדר הפרעה מטבולית או הורמונלית כלשהי, את חייבת להפנים את העובדה הבאה: גם אם את חושבת שאת אוכלת מעט, גופך אוגר שומן ומעלה משקל בשל אכילת-יתר. צריך להבין שאכילת-יתר היא מושג מאוד אישי ומשמעותו שאת אוכלת מעבר למה שהגוף שלך צריך ורוצה באמת. אינני יודעת מאיזו סיבה את נפגשת עם אוכל פעם אחת ביום (לא נורמלי לחלוטין), אך זה המצב ע"פ תאורך ומה שאני מבינה זה: 1. שחילוף החומרים שלך על הרצפה - הגוף שלך לא מבזבז אנרגיה כמעט. במצב כזה גם מה שאת תופשת כ"מעט" יכול להיות הרבה. 2. שגופך מאויים ע"י החסך הזה והעדר הרצף בזמינות מזון ולכן משביח ומייעל את מנגנון שמירת השומן (קופת חסכון חשובה ביותר) ואגירתו. 3. שקיים אפקט פסיכולוגי שמוביל לאכילה רגשית. 4. שאת כנראה מגיעה רעבה מאוד לארוחה הבודדת הזו. וקורים עוד כמה דברים שלא אפרט כרגע. מן הסתם הדבר האוטומטי שעולה אצל אנשים עם חשיבה דיאטטית הוא לטפל באכילת היתר שלהם בכך שיפחיתו עוד מהצריכה התזונתית שלהם. זו בדיוק הטעות שתגרום להמשך התסכול והיאוש שמצידם יגררו יותר אכילת- יתר בהמשך. אכילת יתר היא סימפטום היא אינה הבעיה האמיתית בדיוק כמו שהמשקל הוא סימפטום/תוצאה ולא הבעיה האמיתית. כל עוד תתמקדי בטיפול בסימפטומים הבעיה תשוב ותעלה ובעצם שום דבר לא ישתנה באמת. מה הבעיה האמיתית? צורת ההתייחסות שאיתה את מגיעה, החשיבה הדיאטטית שלימדה אותך לא לסמוך על גופך, על עצמך. הגישה שאומרת לך שאת נדרשת לשליטה - לשלוט בגופך, לשלוט באכילה שלך. זו הבעיה, ולא אחרת. לא נולדת להיות שמנה, בהעדר הפרעה ביולוגית ותחת ההנחה שאת בריאה, נולדת עם יכולת טבעית של ויסות משקל גוף וויסות צריכת מזון. בדיוק, עם דגש חזק על בדיוק, כפי שגופך מעוצב לקיים את פעילות ליבך ללא שליטתך, פעילות כליותייך, נשימתך וכ"ו. הוא זקוק רק למעט עזרה ממך. לדוגמא, הטלת שתן. זהו מנגנון הפרשת רעלים וחומרים מיותרים מהגוף. את לא צריכה לכוון ולשלוט בזה - הגוף מאותת לך באמצעות לחץ משלפוחית השתן ואת לא מתלבטת יותר מדי, מגיבה לסיגנל והולכת לשרותים. זו העזרה הקטנה שאת נותנת לגופך לצורך קיומו התקין. אם נדבר על הפרשת צואה - שם קורה אותו דבר בדיוק, אלא מה? כאן אני נתקלת בלא מעט מקרים בהם נשים לא מגיבות לסיגנל מכל מיני סיבות ואז הגוף מגיב בחוסר נוחות, תחושת כבדות, גזים ואפילו כאב ועצירות כרונית. ככה זה כשלא חיים בהרמוניה עם תהליכיו הטבעיים של הגוף. כשמדובר בהשמנה ובעודף משקל - מדובר בתוצאה של אי הקשבה לסיגנלי הגוף שמודיעים לנו על רעב ("אני זקוק לאנרגיה - עכשיו!") ועל סיפוק ושובע ("אני ממש לא צריך עוד"). כל הגישה הדיאטטית שמטפלת באכילת היתר שלך באמצעות הגבלה מוכתבת מן החוץ פועלת בניגוד מוחלט לאופן בו מעוצב גופך (ששואף להיות רזה) לווסת את האכילה שלו והמשקל שלו. אני מציעה לך לעצור את התנהלותך הנוכחית בהקדם האפשרי ולתת לעצמך ולגופך מענה הולם ואמיתי, ומזמינה אותך להתחיל תהליך של שיקום מערכת היחסים שלך עם גופך, עם עצמך ועם המזון בחייך. כדי לחזור להיות האדם הרזה, כפי שנולדת להיות. את צעירה וככל שתשני את הכיוון מוקדם יותר כך תרוויחי יותר שנים של סיפוק והגשמה של רצונותייך הפיזיים והרגשיים. שלך לאה פינטו

בתחילה אודה לך על ההתייחסות שלך לדברי, שמחתי לראות שאכן ענית לי במלוא היחס, לפי מה שרשמת אני זקוקה לטיפול כלשהו כדי לשנות את הרגלי האכילה שלי,או את יחסי לאוכל. אך מה אוכל לעשות? לפנות לדיאטנית? (אגב בעבר פניתי ולא הצלחתי לעמוד במרשמים ובמשטר התזונאי,) או שיש לך המלצה למשהו אחר? אשמח לשמוע מאחת שמבינה בנושא... תודה יעל.