הרזיה ללא דיאטה

איך מרזים ללא דיאטה

הופכים ממרזים לרזים.

בתהליך מקסים ומרגש. השאלה שהעלית היא שאלה מאוד טבעית לכל מי שנפגש פעם ראשונה עם הגישה הזו. כדיאטניות בעלות ותק מקצועי רב בתחום, אנו לא מקבלות את הדיאטה כדרך עובדתית להרזייה בריאה ולהשגת מטרות רצויות ויציבות. הנתונים והסיפורים האישיים מוכיחים זאת שוב ושוב ושוב ושוב.... ב- 30 השנים האחרונות, היקף תוכניות הדיאטה על סוגיהן השונים (אגב, אותה גברת בשינוי אדרת בד"כ) עולה לשיאים, כמות וסוגי מוצרי הדיאט והלייט מפוצצים לנו את המקררים והמדפים - ומה קורה עם גרף ההשמנה? עולה ועולה. אם כן, אין ספק שגישת הדיאטה לא עושה עבודה טובה, בלשון המעטה. ואני אחדד: גישת הדיאטה משמרת ומטפחת את ההשמנה ולכך בסיס ביולוגי ופסיכולוגי. בבסיס הגישה "הרזייה ללא דיאטה" עומדת ההבנה שגופנו נולד רזה ונולד לחיים רזים (כך בריא, נוח וקל לו) והוא מעוצב גנטית לקיים כל התהליכים שנועדו לשמור על משקלו האידיאלי בדיוק כמו כל מערכת אחרת שמווסת את תפקודה באופן טבעי ובריא. ההשמנה החלה ביום בו אנשים החלו לנסות ולשלוט בתהליכים הללו (ראי הבדל בין ילדה לאשה, ראי הבדל בין חיות מבויתות לחיות בר). אין ספק שהשמנה מעידה על אכילת יתר וגם המטרה שלנו בגישה זו היא לעזור לך לצמצם את הצריכה המיותרת שמעיקה על גופך ועל מצבך הרגשי-נפשי. אנו מתנגדות לדרך שיוצרת חסך בכל מובן, מחייבת אותך לגיוס כח רצון בלתי אפשרי ושליטה מתמדת. אנו רואות באכילת יתר עצמה סימפטום, מכאן שהמיקוד הוא בגורמים לו. אני רואה את תהליך ההרזייה כתהליך שינוי אמיתי שמטרתו לעזור לך להיות אדם רזה ולא להשאר אדם שמן בגוף שמימדיו מצטמצמים לפרקי זמן כאלה ואחרים. מה שמציעה הגישה ואני בתוכה הוא תהליך אישי מדהים בו לומדים להבחין בין ה"ראש" (מסרים שיפוטיים, בעיקר דיאטטיים - חברתיים) ל"גוף" (מסרים ביולוגיים לרעב-שובע), לומדים להגיב לגוף שלנו אחרת, לכבד. לומדים מהי הנאה אמיתית מאוכל, מהו הסיפוק והעונג האולטימטיבי מאכילה (כשהכל, אבל הכל, מותר!!!), מתחברים לעולם הרגש שלנו ומכבדים את רגשותינו, לומדים ומשנים את הגישה/תפישה שלנו במקום בו היא מזמינה לנו צרות. והתוצאות? מדהימות שקשה לתאר. מעבר למימדי הגוף שהולכים ומצטמצמים, חיים בחופש, חיים בשפיות, חיים כמו אנשים נורמליים, כמו שנולדנו לחיות. והכי חשוב, זה יציב וקבוע. מקווה שהתשובה הארוכה ועדיין על קצה המזלג, מסבירה את הענין. שלך לאה

לאה שלום, אני ממש נפעמת מתשובותיך המפורטות - כל הכבוד. נכדתי בת 8.5 נחשבת לילדה שמנמונת (עם הרבה בטחון עצמי ויופי חיצוני), (גם להורים עודפי משקל) יש לה כבר מודעות לאכול נכון, אך אינה יכולה לעמוד בפני "יצר האכילה". האם בגיל זה אפשר כבר ללמד אותה את השיטה/עקרונות שאת דוגלת בה? אשמח להביא אותה אליך לטיפול/שיחה, אם לדעתך ניתן כבר בגיל זה להתחיל. מצפה לשמוע ממך תודה תמיר