גמילה מהנקת לילה

אלן שלום, יש לי בעיה קשה שאני מנסה להתמודד איתה כבר מספר חודשים ללא הצלחה רבה. ביתי בת 10 חודשים יונקת הנקה מלאה ואוכלת מוצקים. משהיא נולדה מתעוררת מספר פעמים בלילה - אני מניקה אותה בשכיבה. היא ישנה איתי או במיטה שלה שמחוברת כסירה למיטת ההורים. היא גם רגילה להירדם בהנקה. כמובן שאני לא ישנה לילה שלם מאז הלידה, אך דיי התרגלתי לזה (יותר מפריע לבעלי לישון). הבעיה החלה כאשר התחלתי לשים אותה אצל מטפלת. היא פשוט לא היתה מסוגלת להירדם בשום דרך שלא על הציצי. לעיתים נרדמת כמובן באוטו או בעגלה, אך אי אפשר שכך תרדים אותה המטפלת. (בכלל כל המעבר חמטפלת היה מאד קשה מאחר והיא התרגלה להיות איתי עד גיל מאוחר יחסית, כ-8 חודשים). אז החלטתי לגמול אותה מההרגל של להירדם על הציצי, ולהוריד את הנקות הלילה לפעמיים. לפני כחודש, בעזרת הכוונה של יועצת שינה, התחלתי איתה את התהליך. זה היה פשוט נורא! היא היתה בוכה במשך שעות, עד שהיתה נרדמת. מדי פעם היה נראה שיש שיפור, היתה נרדמת במיטה שלה בתחילת הלילה, לאחר הנקה, אך מאחר והיא מתעוררת המון פעמים בלילה, לפעמים אחרי 3/4 שעה, או לאחר שעה, - כל הלילה היה מאבק. מאחר והיא לא רגילה בלילה לבעלי, אני הייתי היחידה במערכה מולה. וזה יהיה סיוט. לאחר שבועיים וחצי שלא ישנתי כמעט בכלל, הבנתי שזה לא קורה והפסקתי עם הנסיון. ואז ניסיתי למצוא דרך לקבל עזרה. וכרגע אני הולכת איתה למדיטף, והיא מקבלת פרחי באך ודיקור. קשה לי לאמר שאני רואה איזשהו שיפור. היא עדיין מתעוררת המון בלילה, וחזרנו גם לשיטת ההירדמות על הציצי. יש לציין שאני עברתי בחודשיים האחרון קושי עצום. כמעט לא ישנה, כל הגוף כואב לי, נהיה המון לחץ ומתח עם בעלי. וכמובן שירד לי החשק מההנקה - לפחות בלילה. אני לא רוצה להפסיק לגמרי, אבל בהחלט לא יכולה להמשיך יותר עם ההתעוררויות התכופות. במקביל, חלה התקדמות אצל המטפלת. היא יותר רגילה אליה, והמטפלת מצליחה להרדים אותה על הידיים ואח"כ מעבירה אותה למיטה.זה גם אני לא רוצה שיהיה כך, כי עוד מס' חודשים אצתרך להעביר אותה למשפחתון שם היא לא תוכל להירדם על הידיים. בכלל השינה של אורי (הבת שלי ) מאד קלה ושברירית. גם ביום לא ישנה הרבה. אז איך גומלים מהנקות הליל? זה גם נהיה דחוף כי אני צריכה להתחיל לעבוד משמרות ערב מס' פעמים בשבוע - ובנתיים זה פשוט לא אפשרי. יש כ"כ הרבה תמיכה לאמהות חדשות בראשית ההנקה, אך אין שום תמיכה להמשך ההנקה, ולהתמודדות עם התוצאות של הנקה מלאה. אין לי כסף לעוד פגישה עם יועצת זו או אחרת, וניסיתי כבר בכל כך הרבה פורומים שאני פשוט מיואשת. אני מצטערת שאני מוצאיה פה הכל, זה פשוט מאד קשה ומתסכל. חשוב לציין שחלק מהקושי נובע מזה שאורי לא לוקחת בקבוק ומוצץ. במהלך היום שותה בכייף מים או מיץ מבקבוק, אבל אם אני מקרבת אליה בקבוק בלילה היא פשוט בוכה בהיסטריה. אז מה לעשות? תודה רבה, נעמה

היי נעמה, לא ידועת בדיוק איפה להתחיל!!! אורי בת 10 חודשים. את יודעת שזה בדיוק 4 שבועות מעבר לזמן שהיא בלתה ברחם? אני רואה מדבריך שאת כל כך מתןסכלת ודי מבולבלת. את מנסה לבדוק ולהבין מה לא בסדר עם התינוקת שלך כאשר אני רואה שאצלה - הכל תקין, לפי הספר. היא תינוקת ותינוקות מתעוררים בלילה. זאת נורמה. תינוקות אמורים כמו כל היונקים בטבע להיות צמודים לאימא. זאת גם נורמה. כמה חודשים היא מתמודדת עם התמודדויות שהן יוצאי דופן עבורה. שלחת אותה ממך לזרועות של זרה. את יכולה לתאר לעצמך איך היא מגיבה - תחשבי איך את היית מתמודדת עם היו מחליפים לך את האימא בזמן כה קריטי. אני לא כותבת את זה ממקום של ביקורת, חס וחלילה, אלא רק מנסה לעזור לך להבין את אורי. זה לא טבעי שתינוק יכול להתסגל למצב כה קשה בקלות. זאת בקשה מאוד גדולה לבקש את זה ממנה. היא מרגישה את העדרותך. היא מתגעגעת. תינוקות שכבר ישנו בלילה ולא התעוררו - מתחילים להתעורר כאשר מוציאים אותם מהכל מה שמוכר להם ומעבירים אותם למסגרת שונה וחדש. איך את מרגישה שאת עוברת דירה? מקום עבודה? שקרובים עוזבים אותך? ולה עדיין אין כלים (בגרות) להתמודד. מה שהיא עוברת זה שלילת הביטחון. המכה הראשונה באה בלידה. אחר כך מטפלת, ואחר כך מעון או מסגרת אחרת. כל צעד הוא די טראומטי - כי מסגרות כמה שהן נאותות לא מתאימות לתינוקות שאין להם עדיין כלים התמודדות. זאת המציאות. זה ש"כולם" עושים את זה לא מצדיק או משנה את העובדות ובוודאי כל ילד מגיב קצת אחרת. יש תינוקות מאוד "חברותיות" למרות שלא מתחילים לשחק אחד עם השני עד אחרי גיל שנה וחצי בערך. ויש תינוקות שמסתדרים "לא רע" . אבל הרבה הוא גם עניין של אופי. כל תינוק הוא אחר. כל אחת והצרכים המיוחדים שלה. אז לא צריכים לשלם ליועצים לתקן משהו שכל כך בסדר ותקין. הגעגועים האלה הם דבר מאוד חשוב. הייתי דואגת לתינוק שלא מגיב ש"מוסרים" אותו לטיפול המסור של אחר. זה אומר שהקשר לא היה תקין מההתחלה. אני מצטערת שאנני יכולה לעזור לך או לתת לך תשובה שישמח אותך. האמת היא עם כל החידושים והשינויים בחיים שלה כבר - לקחת לה את הדבר הכי יקר ותומך נשמע לי די קשה. היא בוחנת אותך בלילה ורוצה שתבגיני נוכחות והיא די משלימה בלילה מה שאין לה ביום. היא עוד קטנה והשנים יעברו. היא תגמל בסופו של דבר. אלה רגעים יקרים שאת יכולה להרגיע אותה ולעודד אותה בעמצאות הקרבה והקבלה. אני מקוה שאולי עזרתי לך לארות את הדברים קצת מהראייה שלה. אני גם חושבת שאת רואה כמה שהדברים זורמים כל כך הרבה יותר טוב כאשר את כן מקבלת אותה. אם חזרת לעבודה והשעות שאת איתה כרוכות בכעס ומתח אז כמה זמן נשאר לך באמת להינות ממנה במשך היממה? אולי צריכים להסביר את זה לסובבים אותך. סליחה על ההצעה אבל אולי המבוגרים צריכים "יעוץ" להבין את צרכים של אלה שעדיין לא יכולים לדבר בעד עצמם. אני מקוה שלא תכעסי עלי - אבל דבריי נכתבים עם המון אמפטיה והבנה על המצוקה שלך. זה לא בא ממקום להעביר ביקורת ממש לא, אלא להסביר קצת על האולם של אורי. לא ראיתי כל יחס לזה במה שכתבת אז אולי הלחץ הסביבתי פשוט מדחיק את העניין הזה. אני מקוה שתמצאי שדה האמצע וגם מקוה שהתקופה הקשה הזאת תעבור מהר!! בהצלחה אלן