התמודדות עם לחץ במצבי חירום - זקוק לעצה טובה

שלום רב, התחלתי להתנדב במד"א, בהכשרה לשמש כראש צוות אמבולנס (כרגע עם חובש בכיר או פראמדיק חונכים) . לאחרונה היו לי כמה מקרים שבהם נכנסתי לפאניקה כשהגעתי לתאונות דרכים קשות או לתינוקות חסרי הכרה, פתאום נהיה לי "בלוק אאוט" ואני מסתכל על הנפגע וחוטף מן הלם כמו שקורה לאנשים שמדברים מול קהל (פעם היתה לי בעיה כזאת אבל נפטרתי ממנה), תמיד יש המולה מסביב, ואז הצוות שאיתי רואה שאני קצת אאוט ואומרים לי מה לעשות ואני מרגיש מושפל וחושב "הנה גם הצוות וגם עוברי האורח רואים שאני לא מתפקד", ואז מצטרפת לחרדה גם בושה. בינתיים אני לא עולה יותר לאמבולנסים יותר (קרקעתי את עצמי) אבל לא בטוח שזה פתרון. אולי יש לך איזו דרך להתמודד עם מצבים כאלה, טכניקה להרגעות ולשמירה על קור רוח במצבי לחץ ? בסך הכל מאד נהניתי מהעבודה שם עד שנפלתי להתקפי פאניקה האלה לא מזמן.