מה עובר עלי?

שלום רב, כבר תקופה ארוכה שאני מרגישה לחוצה נורא, לא יודעת מה לעשות קודם. אני מרגישה שיש לי המון דברים על הראש וכולם תלויים בי ובאחריותי לוודא שהכל עובד כמו שצריך. העניין הוא שכל דבר קטן נוסף מכניס אותי ללחץ נוראי כי כבר ממילא אני עושה הרבה דברים במקביל: אני בת 26, סטודנטית בשנה האחרונה לתואר ראשון, נשואה מזה חצי שנה, עובדת בשני שליש משרה. אנחנו גרים אצל ההורים של בעלי בשנה האחרונה וזאת משום שרכשנו דירה לפני כשנה ואנו ממתינים לסיום בנייתה (בעוד שנה נוספת). בעלי באופן תמידי מנסה להרגיע אותי שאסמוך עליו ושהוא מטפל בזה אבל אני מרגישה שאני לא יכולה לסמוך עליו ושעלי לעשות זאת בעצמי. רוב הריבים שלנו סובבים את נושא הכסף וזאת בשל המצב הדחוק שרכישת הדירה הביאה אותנו אליו. בנוסף, יש לי המון מטלות לסיים בלימודים שכמעט תמיד אני מבצעת ברגע האחרון בשל קוצר בזמן ובעוד כשבועיים מסתיים חוזה העסקתי ואיני מצליחה למצוא משרה שתאתגר את כישוריי וכן תכניס מספיק כסף על מנת להקל על מצבנו הכלכלי. אני עייפה כל הזמן, סובלת מכאבי ראש בלתי פוסקים ורוב הזמן מרגישה לבד בעולם. למרות שיש לי בעל ומשפחה וחברים שתמיד באזור, איכשהו אני לא מצליחה לתחזק את הקשרים עם החברים שלי שלמזלי עוד איכשהו מבינים את הלחץ במופעל עלי ולא כועסים אך עדיין הקשרים ביננו לא ממש קרובים. אני כל הזמן עצבנית בזמן האחרון וכל דבר קטן מוציא אותי משלוותי וגורם לי להתעצבן בקלות, בעלי ואני שוכבים בערך פעמיים עד שלוש בחודש שגם בהם אני לא מצליחה להתרכז. כשאני כבר מחליטה לקחת יום חופש על מנת לסיים את המטלות בלימודים כמעט תמיד אני מוצאת את עצמי עושה דברים אחרים כמו כביסה, מחפשת עבודה, מחשבת את העלייה של מדד תשומות הבנייה, בודקת מה המצב בחשבון הבנק שלנו או משוטטת בכל מיני אתרים אחרים. האם אכן מדובר בסתם פינוק או הגזמה כמו שאמי ובעלי תמיד אומרים לי ואני פשוט צריכה ללמוד להרפות או שבאמת משהו לא בסדר איתי (זו ההרגשה שלי...)? איך אני יכולה ללמוד להרפות מדברים ולחזור להיות קלילה ורגועה יותר כמו שהייתי עד לפני כשנתיים? תודה מראש ויום נעים.

שלום שגית ! רציתי להגיב ולתת לך כמה עיצות על הדברים שכתבת: על דברייך : ''כבר תקופה ארוכה שאני מרגישה לחוצה נורא, לא יודעת מה לעשות קודם. אני מרגישה שיש לי המון דברים על הראש וכולם תלויים בי ובאחריותי לוודא שהכל עובד כמו שצריך. '' את צריכה לדעת שלכל גוף גם אם יש לו את המנהל הגאון ביותר יש חלוקת תפקידים וכל אחד אחראי על התחום שלו ולמנהל מגיעים רק הבעיות שלא מצליחים לפתור. מה גם שבמקרה של זוג נשוי זה יותר כמו שותפים וחלוקת התפקידים חיונית. אם תנסי לפתור את כל הבעיות לבד יהיה לך קשה מאוד כשיש לך גם לימודים וגם דירה שקנית וגם עבודה וגם קשיים כספיים.... לכן מה שעושה גם מנהיג זה לעודד תומכים שיקחו על עצמם משימות ומוריד אותם מראשו אחר שנתן המשימה. ומה שקורה לך בגלל שאת רצינית ועיקבית וכו' את מטפלת בכל הדברים [ולקחת עליך הרבה] אבל זה גורם לך שכל תוספת של דבר קטן ילחיץ מאוד. את צריכה לדעת שאת צריכה לסמוך על בעלך וגם אם הוא לא יעשה את המלאכה ברמה שאת רוצה , תסתפקי ב80 אחוז ממה שאת היית עושה , בעניינים שהוא מסוגל . צריך שתדעי שכל מנהל היה רוצה להיות בכל התפקידים שבעסקו כדי שהכל ייעשה כרצונו המלא אבל בגלל שאינו יכול הוא בוחר אנשים נאמנים בעיניו וסומך עליהם והוא יכול להתפנות לדברים החשובים ביותר ושוב כלשכן בין בעל לאשה שזה יותר שותפות ולא מנהל ופועל. לדעתי היית צריכה כדי לא להקשות על עצמכם בעוד מעמסה לחכות עם קניית הדירה עד שתסיימי את הלימודים כי שוב אנחנו מוגבלים וצריך לקחת מטלות לפי היכולת ברוגע ולא לפי מה שרוצים. את כותבת : ''בעלי באופן תמידי מנסה להרגיע אותי שאסמוך עליו ושהוא מטפל בזה אבל אני מרגישה שאני לא יכולה לסמוך עליו ושעלי לעשות זאת בעצמי.'' לדעתי הבעיה היא בך שאת לא סומכת על אף אחד ואת צריכה לסמוך על בעלך ולשאול את עצמך למה אני כן צריכה לסמוך על בעלי וללכת עם המחשבות שכן ניתן לסמוך עליו כי הוא בעלך ולא הילד שלך וכו' וכו'. גם אם בעלך יביא פחות תוצאות טובות ממה שאת היית מביאה אין ברירה וצריך לקבל את זה . את צריכה להבין שגם את טועה וזה שאת עושה צעדים לבד לא תמיד הכי מושלמים כמו שכתבת על המצב הדחוק שקניית הדירה הביאה אותכם אליו וקניתם את הדירה לא בזמן למרות שאת עשית את זה ולא הוא [כי אמרת שאת עושה הכל לבד]. לגבי העבודה שאת לא מוצאת מתאימה מספיק למה שלא תקבלי את מה שיש ואם תמצאי טובה יותר תעזבי אותה ולא תצפי להכי טוב שהרי לא תמיד בא כשרוצים וכדאי להיות עם עבודה כלשהי מאשר ללא עבודה בכלל. לגבי הריכוז את צריכה להתרכז במה שאת עושה עכשיו [כי אם תתרכזי עכשיו במה שהיה , תעשי טעות במה שאת עושה עכשיו] [עבודה על ריכוז לא כאן המקום לפרט] ואת צריכה גם משמעת עצמית כי אם את לא עובדת כדי ללמוד אז את זה אני עושה ! גם אם יש דברים אחרים לעשות. לדעתי את צריכה כמו שבעלך ואמך אומרים להרפות . ומרפים ע'י שמפסיקים להתעניין מה המצב בחשבון יותר מדי או חישוב של מדד תשומות בניה וכו' ויותר להתרכז במה שיש לך שליטה עליו כמו תשומת לב לבעלך וקלילות של אשה ולהסיר דאגה ע'י שתאמרי יהיה בסדר ובזה נגמר העניין. וגם אם יש הפסדים וקשיים כולם חיים כך . וזה הכוון הכללי של המסרים לעצמך וכדי להרפות ולעשות מספר דברים טוב מאשר לעשות הרבה דברים לא טוב. ולחשוב חיובי כמו: אפשר לסמוך על בעלך שהרי בחרת בו לבעל ואם הוא מוכיח את עצמו ביישום מטלות שלכם אז יש הגיון בלסמוך עליו [מה גם שאתם מדברים ואת מתעדכנת אבל רק כבדרך אגב בלי להיכנס לעומק העניין]. [ובהומור : את צריכה לסמוך עליו שהרי הוא ידע לבחור אשה .]