נסיגת חניכיים ורגישות +כתר קדמי

שלום רב, 1. לפני כשבוע חשתי ברגישות לקור ו אויר באחת השיניים . הרופא הבהיר לי שאין חור בשן אלא זו נסיגת חניכיים שגורמת לרגישות וכמעט שאין מה לעשות. 2. יש לי כתר בשן קדמית עליונה (ממש באמצע) מזה 5 שנים. לפני חודש הוא נפל בשלמותו, הרופא אמר שזה יכול לקרות שוב ועדיף לעשות עוד כתר בשן הקרובה כי כך זה יחזיק יותר טוב. האם כדאי ?

נירית שלום. 1) היות ודנתי בפורום זה בנושא זה -ברשותך , אמחזר לך תשובה שהשבתי לשואל אחר בעבר . נסיגת חניכיים היא בדרך כלל ביטוי לתוצאות מחלת חניכיים עמוקה כאשר תמיכת העצם לשיניים אובדת בגלל הדלקת והחניכיים המקבלות את אספקת הדם מן העצם גם הן הולכות ומצטמצמות .אין לשכוח שמדובר בזיהומים אופורטוניסטיים המתפרצים כשתנגודת הגוף נפגעת זמנית . לעיתים גם דלקת חניכיים שטחית בסוגי חניכיים עדינים במיוחד גורמת תגובה של נסיגה ולא דוקא באזור המודלק של השן . שחזורים לא מתחשבים וחודרניים למרחב הביולוגי של אספקת הדם לחניכיים החופשיות עלולים בין השאר לגרום לנסיגה . גם טיפול אורטודונטי לא מבוקר עלול להסתיים בנסיגת חניכיים מכיוון שקירוב השן המוזזת לקיר העצם עד כדי השארות דופן דקה של אותה עצם עלול גרור נסיגת חניכיים. גם פגיעה מכנית במברשת קשה ותוך שימוש באבזרי צחצוח באופן לא מבוקר יכולה לגרור נסיגה טראומטית של החניכיים באזור הפגיעה . כל הגורמים הנ"ל ניתנים למניעה ואו עצירה באיבחון וטיפול נכונים אצל רופא השיניים ורצוי שעה אחת קודם ולא לאחר הנסיגה . אין כאן נוסחת פלאים של זבנג וגמרנו.דרושה מעורבות רבה של המתרפא/ה ב-HOME CARE תוך התיצבות לביקורות תכופות כבר מגיל צעיר . טיפול נאות תוך התחשבות בגורמי סיכון הקיימיים אצל המתרפא/ה ומעקב מתמיד נדרשים כאן מהצוות הרפואי (אורטודונט , רופא/ת שיניים ושיננ/ית) לאורך זמן ובמרווחי זמן המשתנים לפי הצרכים האישיים של החולה. נסיגת חניכיים חושפת את הדנטין של צוואר השן וגוררת רגישות חזקה בקור וחום ואפילו במתוק וחמוץ -רגישות זו ניתן להפחית ע"י צחצוח במשחת שיניים SENSODYNE ואם לא נפתרה הבעיה לרופא/ת השיניים חומרים מפחיתי רגישות יעילים יותר. לגבי תזונה : החניכיים הן ביטוי למצבו הכללי של הגוף . חוסרים של מינרלים וויטמינים מתבטאים בתנגודת ירודה ודלקת חניכיים חזקה יותר תוך הידרדרות מהירה ולכן תזונה מאוזנת חשובה מאוד וכן שתייה מרובה . רמות גבוהות של כולסטרול בדם מלווות בדלקת חניכיים במקביל לחסימת עורקים כליליים ונטייה לשבץ מוחי ואוטם לבבי . עדיין לא ברורה השפעת הגומלין בין מחלות חניכיים לנטיה לשבץ אך קיימת התיאוריה הבקטריאלית האומרת שחידקים החודרים לזרם הדם דרך כיבים בחניכיים המודלקות מהווים מוקד ראשוני ליצירת אוטם בכלי הדם וליווצרות קרישים של דם באותם כלים . לעיתים חשיפת דנטין השורש מלווה בנטיה לעששת צווארית בשיניים בעיקר בגיל השלישי אך גם בצעירים יותר -בעיה ההופכת יותר ויותר אתגר לרופא/ת השיניים ומצריכה מעקב תכוף וטיפולים מונעים וקורטיביים של מריחת ושטיפות פלואוריד וסתימות ושחזורים מחומר המשחרר פלואוריד . לגבי אותם מקרים בהם הנסיגה היא בעיה אסטטית מקומית או כללית ישנם טיפולים של פלסטיקה של החניכיים הנעשות בד"כ ע"י פריודונטים (מומחים למחלות חניכיים ) המתקנים את המראה ומכסים חלק מן הנסיגה . בנסיגה עצמה אין סכנה אך הגורמים לה כפי שתבין מהתשובה הם המסוכנים . 2) לעניין שאלתך השניה -לא נראה לי שאני יכול לעוץ לך בלי שבדקתי אותך . חזקה עלי שאם רופא השיניים שלך בדק וקבע שיש צורך לחזור על הכתר ולייצב אותו על ידי קשירתו לכתר נוסף שיבוצע על שן סמוכה .במקרים שבהם אין השן די חזקה כדי לשאת עליה את הכתר הבודד מבצעים פעולה כזו .והיות ורופאך הוא שבדק אותך -מן הסתם מצא שזה הפתרון המיטבי .