בקשת הבהרה נוספת - "ספיגה", עקירה, השתלה, אפיסקטומ

תודה לד"ר גרינבאום על תשובתך. אודה לך על עוד כמה הבהרות: א. אם לא רואים את הסדק בצילום רנטגן אז האם אפשר/רצוי לוודא את קיום הסדק שבשן, באמצעות CT או MRI לפני שעושים את האפיסקטומי או העקירה? ב. מה הקשר בין הכאבים החזקים שהיו לי בעת סגירת השן הבעייתית(סיום טיפול השורש החוזר) לבין ההשערה שיש שם ספיגת שורש? כלומר - מה בעצם עלול היה לכאוב כל כך אם אין שם עצב? ג. בשיקול לשחזור השן הזו - אם תיעקר חלילה- מה צריך לקחת בחשבון: אם מתכננים השתלה - האם אפשר יהיה לבצע אותה אם החלה שם ספיגה? מה המשמעות של ההמתנה עד לבירור המצב - כדי לדעת בוודאות שלא ניתן להציל אותה - לגבי השתלה? שמעתי ממישהו שקרה לו מקרה דומה שאי אפשר היה לעשות השתלה מאחר והיתה ספיגה בשן שנפגעה. האם זה נכון? ומה האפשרויות האחרות שקיימות לשחזור השן הזו , אם יהיה צורך ואי אפשר יהיה להשתיל? וכמה זה עולה בערך?

1) רצוי לאתר את הסדקים בשן אך לא הכרחי למצוא את הסדק בכל אמצעי אחר MRI יקר מדי למטרה זו גם CT איננו מצדיק זאת . 2) ישנם עצבים בכל מקום בגוף והם אינם מומתים בעת טיפול השורש . כשישנה דלקת כלשהי בהיקף השורש לאו דווקא במוך השן. 3) לא נהוג לשחזר שן בסימן שאלה שתוחלת החיים שלה קצרה מ3 שנים . 4) השתלה לא באה בחשבון בעת הספיגה או עד לעקירה וריפוי םצע העקירה במשך 8 חודשים עד למילויו בעצם חדשה . 5)תקופת המעקב היא עד שמסתבר לאיזה כיוון הולכת השן :לכיוון הישארות בפה אם הספיגה יכולה להיעצר או לכיוון עקירה אם הספיגה נמשכת ולא ניתנת לעצירה . אפרשרויות השיקום כוללות:כתר מעל שתל,תותבת נשלפת וגשר עם מספר מירבי של שיניים מאחזות .