שאלה בנושא סתימות: RE

ד"ר גרינבאום הנכבד, בהמשך לתגובתך מ-31.5 - צר לי שאני מגיב באיחור אבל הייתי מוכרח לחקור עוד קצת על הנושא שדובר בו ועל הדברים שנאמרו בדיון שעפ"י דעתך יש בהם מן הטעייה לציבור הפורום. ראשית, אני רוצה לומר שהויכוח על טיב הטיפול באמלגם - חסרונותיו ויתרונותיו הינו לפי דעתי בין הויכוחים המקצועים הגדולים שקיימים היום בעולם רפואת השיניים, ואין בדעתי לפתור בעייה זו מעל דפי הפורום. אבל, כל הסיבות שמנית לאיסורים השונים בשימוש באמלגם במדינות כמו יפן, גרמניה וכו' אינם נותנים לגיטימציה לשימוש בחומר זה. גם אם הוא אסור רק בחלק מיפן, וגם אם הוא לא ניתן לשימוש בגרמניה בגלל יצרני קומפוזיטים ועוד סיבות נוספות - הוא עדיין בגדר אסור!! שוב, עליי לציין כי עדיין לא קיימת דעה מבוססת המוסכמת על הכלל לכאן או לכאן, אבל עדיין כדאי להציץ במאמר המצויין שאבי הפנה בהודעה הקודמת ב:http://www.cfsn.com/ADArebut.html על הקשר שבין אמלגם ואלצהיימר ומחלות נוירולוגיות וכן לחוברת שהוציא WHO - אירגון הבריאות העולמי בנושא Dental Amalgam And Alternative Direct Restorative Materials ע"י Mjor & Pakhomov . ומאחר וקשה יהיה לפתור את הויכוח "איש באמונתו יחיה" - אני את כל סתימות האמלגם שלי החלפתי.

ALשלום. הויכוח איננו קיים בקהילה האקדמית אלא שם ישנו קונספט: " שמן הראוי למצוא תחליפים לאמלגם למען שמירת איכות הסביבה, אך עדיין הוא חומר השחזור המועדף ובטיחותו למתרפא ולצוות היא עדיין מן הגבוהות מבין יתר חומרי השחזור" . יחד עם זה אם הוקל לך לאחר החלפת הסתימות מאמלגם שלך והחלפתן בגלס יונומר -אפילו אם יש כאן אפקט פלצבו - כדאי היה שתעשה את "המבצע" הזה , כי אחרת היית מייסר את עצמך : "למה לא עשיתי את ההחלפה של הסתימות ?" .זה לכשעצמו יכול היה להזיק מאוד לבריאותך . כך שלמעשה כמו שאמרת :" צדיק באמונתו יחיה" . אבל אל לך לעורר פחד בציבור שאין לו בסיס מחקרי עובדתי . ברור לכל שהסיכון הגדול לבריאות ואיכות הסביבה ייווצר כאשר יוחלט ביום מן הימים לבצע החלפה המונית של שחזורי האמלגם בחומר חלופי .פעולה המונית כמו זו יהיה בה כדי לזהם את הסביבה בכספית לשנים רבות - לעניות דעתי .

לד"ר גריבאום שלום בקשר לחילופי הדברים שלהלן .. אני לא יודע מהי קהילה אקדמאית אך אני מכיר רופאי שיניים רבים המאמינים בכך כולל זה שמטפל בי שאף הוציאו את סתימות האמלגם מפיהם בקשר לזיהומי סביבה .. ההיגיון ( שלי ) אומר כי אם כמות הסתימות הנמצאת בעיר ממוצעת מסוגלת לזהם מקורות מים של מדינה שלמה ( כך הבנתי ) כיצד הם כל כך בטוחות בפיו של המטופל באותו הקשר .. הבנתי שכשקודחים בסתימת אמלגם הריכוז באוויר בכל המרפאה עולה לפי כמה עשרות ( במקרה הטוב ) ועד פי כמה אלפיים מהריכוז המותר באוויר ע"י ה EPA מדוע עם כן לעיסה של מאכלים קשים, חריקת שיניים, מאכלים חמים לא יובילו לכמות חריגה של כספית לפחות בתוך פה המטופל שנפח האוויר שבו קטן בהרבה בקשר להשפעות .. לפי הבנתי בחשיפה כרונית ההשפעות הם לרוב לאורך שנים ובעיקר ניורולוגיות ו ריגשיות ( כגון דכאונות וכד ) ולא משהו שניתן לחקור או לראות מיד. אני יודע שהינך עסוק וזמנך יקר ערך אך אודה לך אם תואיל לקרוא את המכתב שכתובתו נתנה בהודעה הקודמת ( ושהועתק ( לצערי ) לאתר מסחרי) כולו ( ואפילו ברפרוף ) , ולו רק כדי לחוות דעה בתודה אבי