עקירת שן לאחר טיפול שורש

איך שן שעברה טיפול שורש לא נרקבת אם אספקת הדם שלה נקטעת בעקבות טיפול השורש? האם יש מצב למנוע התפתחות של זיהום פנימי לאחר כול טיפול שורש, בהנחה שמקור הזיהום הוא פנימי (מסביב לשורש) ולא מגיע מחוץ לשן? בצילום רנטגן נראה ריקבון מתחת לכתר והשן עצמה סדוקה. האם ייתכן שהסדק נוצר בעקבות הריקבון או שבמהלך טיפול השורש נוצר סדק בשן שבעקבותיו נגרם הריקבון? אשמח לתגובה בדואל מהרופא המומחה,

האם הריקבון עצמו יכול לסדוק שן בריאה במהלך כמה שנים לאחר שהשן עברה טיפול שורש? האם חדירת זיהום חיצוני מצידי השן הוא הסיבה היחידה לריקבון מתחת לכתר, או שיש סיכוי סביר להתפתחות זיהום פנימי בתוך שורש השן שלא ניתן למניעה ע"י הקפדה על הגיינת הפה?

האם ניתן לגלות בצילום, שלבים התחלתיים של ריקבון בשורש השן שמתחת לכתר והאם ניתן להציל שן כזאת בחידוש טיפול שורש, כל זמן שהשן בריאה?

ריקבון בשורש שן טוחנת צריך להתפתח במשך שנים כדי לגרום לסדק בשן בריאה לאחר טיפול שורש? האם השן הקרובה ביותר בסכנת הידבקות מריקבון כזה?

הקפדה על הגיינת פה באמצעות משיכת שמן תמנע התפתחות ריקבון לאחר טיפול שורש או שבכל מקרה זה תלוי במזל שלי?

כלומר מצב השיניים זה קודם כל עניין של גנטיקה/מזל ואם יש לי גנטיקה טובה ומזל גדול אז הגיינה גם שווה משהו? האם קיים מבנה גנטי שלא מאפשר לחיידקים להתפתח לריקבון? זה בערך כמו לשאול אם קיים מבנה גנטי שמאפשר להיות צעיר לנצח...

במהלך התקנת כתר לאחר טיפול שורש - הרופא אכן לוחץ חזק על השן - יותר חזק מאכילת מזון קשה. האם זה יכול לסדוק את השן והרקבון הבלתי נמנע מגיע אחר כך?