ציסטה
דיון מתוך פורום רפואת שיניים
שלום רב! עקב התנפחות בחניכיים המלווה בכאבי תופת נתגתלה אצלי בצילום ציסטה די גדולה. לאחר טיפול באוגמנטין הנפיחות והכאבים נעלמו. רופא השיניים ממליץ על הוצאת הציסטה בניתוח כירורגי. האם זה הטיפול היחידי האפשרי? מה הנזק בהשארת הציסטה למעט הסיכוי שהנפיחות והכאבים יחזרו? כיצד נוצרת ציסטה מעין זו? האם קיים סיכוי שהציסטה סרטנית? סליחה על מבול השאלות אך אני די מודאג תודה יואל
ציסטה היא חלל נוזלי המכיל נוזל נוזל צהבהבהנמצאת בלסת או מעל לשיניים .החללשל הציסטה מכילה תאים ממקור עוברי או תאים יוצרי שיניים יתכן שרופאך צודק אבל כדאי לגשת כאן באופן סיסטמתי. נדיר שהאבחנה של ציסטה נעשית רנטגנית וקלינית ! לרוב האבחנה היא של תהליך רדיולוצנטי בסב חוד השורש עם אבחנה מבדלת של תהליך זיהומי כרוני מחריף והולך או ציסטה . האבחנה הסופית אם נעקרת השן וחומר המוצא מאיזור חוד השורש נשלח למעבדה פתולוגית נעשית ע"י פתולוג . אם אין כוונה לעקור את השן סביר להניח שלעולם לא נדע אם באמת ישנה ציסטה בחוד השן (שהיא חלל נוזלי מוקף תאי אפיתל ללא זיהום חידקי) או שמדובר ברקמה דלקתית זיהומית המפרישה נוזל מוגלתי . הטיפול לרוב בשני המקרים: של תהליך זיהומי או ציסטה - הוא טיפול בשורש השן או אם השן כבר טופלה בשורש בעבר -נהוג תחילה לנסות חידוש טיפול השורש אצל מומחה לאנדודונטיה , במהלך טיפול זה מנסים לנקז את הנוזל הנמצא בתהליך ולפעמים ניתן גם לנסות לגדל חידקים מתוך הנוזל הנ"ל אך זה לכשעצמו לא מוכיח שאין מדובר בציסטה כי גם ציסטות עשויות להזדהם . העובדות הן שאחוז ניכר של תהליכים פריאפיקליים מגיב לטיפול השורש ומחלים והתהליך נעלם . זאת אומרת שגם ציסטות מתרפאות בדרך זו והחלל בעצם מתמלא לאט בעצם בריאה . לעיתים נעשית גישה כירורגית ע"י כירורג פה ולסת לתהליך החשוד ולאחר שמאובחנת ציסטה (בדגימת רקמה לפתולוגיה) מתבצעת פעולה של ניקוז ושטיפות תכופות של פנים הציסטה -פעולה זו קרויה מרסופיאליזציה והיא אורכת חדשים עד לריפוי התהליך .בדרך כלל אם לא ניתן לרפא את התהליך בשיטות הנ"ל מנסים לקטום את חוד השורש בניתוח הקרוי אפיקואקטומי יחד עם התעלות הצדדיות המזוהמות שבדרך כלל ומהוות מקור הזיהום . לעיתים גם סותמים את השורש בעת הניתוח הנ"ל רטרוגרדית (מהקצה של השורש לכותרת ) .פיתרון של מוצא אחרון לפני עקירת השן הוא המיסקציה בה עוקר כירורג פה ולסת את השורש החולה ומשאיר את שורש השן הבריא . עקירה היא במקרה כזה הודאה בכשלון של כל המאמצים הנ"ל להצלת השן והיא מבוצעת כמוצא של ברירת מחדל .