טכנאי מזגנים נפל אל מותו - אז מי אחראי?

טכנאי מזגנים נפל אל מותו מדירתו של רפי רשף האיש, תושב ראשל"צ בן 43, נקרא לדירתו של השדרן המפורסם כדי לטפל בתקלה במזגן. הוא יצא החוצה כדי לבחון את המנוע, דרך על חלק שלא היה מחוזק לבניין, מעד ונפל מטה (YNET, 2.11.2005) שוב עבודה ללא ציוד מגן אישי ובטח נאמרו שם משפטים כמו "אל תדאג יהיה בסדר". אז מי אחראי העובד שלא השתמש בציוד מגן אישי מתאים או משפחת רשף שלא דרשה שימוש בציוד מגן איש על יד הטכנאי?

אכן אסון קרה. לשאלתך מי האחראי , זה עניין משפטי ולא קשור לנושא הפורום.

לדעתי השאלה מי אחראי כאשר טכנאי נפגע במהלך עבודתו,היא שאלה חשובה מאוד שעל כולנו כציבור לדעת את התשובה,ולכן אם יש משפטנים ואו מנהלי הפורום, שיודעים לענות כדאי ורצוי שיענו כאן. ישנם דוגמאות רבות נוספות שקרו להלן אחת מהם *טכנאי מכונת כביסה שמגיע לבית כלשהו מתחיל לתקן ופתאום מתחשמל ולמה? כי המכונה הייתה רטובה ממים שחדרו בעת שטיפת הרצפה...אז מי אחראי לכך שהוא התחשמל? בעלת הבית ? הוא עצמו שלא בדק ולא הוציא את המכונה מהחשמל לפני שהתחיל לתקן אותה? גורם עליון? מה דעתכם??????????????????????????????????????????????????

השאלה מתייחסת לנושא ציוד מגן אישי בעבודה בגובה. של מי האחריות של העובד או של מזמין העבודה לוודא ולהבטיח שימוש בציוד? השאלה המשפטית תידון כנראה בבית משפט ולא מקומנו לעסוק בה, אלא לדון בנושא של זלזול עובדים בציוד מגן אישי שעולה להם בפגיעות בבריאות או בחיים ומצד שני מסבך אנשים בתביעות רק בגלל שהם עשו עבודה אצלם בבית וזלזלו בשימוש בציוד מגן.

זיו שלום, בתי המשפט דנים בשאלת הרשלנות (אשר במידה מסוימת היא ההיפך מאחריות). בכל תאונה מעורבים לפחות 2 גורמים והדיון המשפטי עוסק במידת הרשלנות של כל אחד מאותם גורמים. כאשר הרשלנות היא כשל במילוי דרישות החוק אזי המחוקק יכול להאשים ברשלנות פלילית. לדוגמה בפקודת הבטיחות בעבודה "החצרים" הינם המקום אשר בגידרתם (מלשון גדר) עובדים בני אדם בעבודתם, האמור בפקודה ישים אך ורק לתחומי החצרים, כשל במילוי הוראות הפקודה יכול להביא להאשמה ברשלנות פלילית של "בעל החצרים". בהיעדר חוקים או תקנות מידת הרשלנות נקבעת על סמך ההוכחות שהצדדים מציגים לכך שהם פעלו בהיגיון סביר ועשו את המיטב ואת המרב למניעת פגיעה בעצמם ובאחרים, עניין אשר ממנו נובע הלינק לנושאי הבטיחות. ככלל הציווי למניעה (של מצבים שיכולים לגרום לפגיעה) וחובת השמירה (על שלומנו ובטיחותנו) מופיעים לראשונה במקרא "... ונשמרתם לנפשותיכם..." ומאז השינוי היחיד הינו שינוי סמנטי (חוקים ותקנות). האחריות (ביטול הרשלנות) בידיים של כל אחד מאיתנו !!!