מדיניות החיסון בישראל

שלום רב במסגרת ספר שאני כותב על "בטיחות מערכות" - הגעתי לנושא שנקרא מדיניות החיסון. על פי המודלים שקיימים בעולם הבאתי דוגמא למדיניות החיסון בארה"ב. ניסיתי להשוות אותה למדיניות החיסון בישראל. ועדת המחקר של הכנסת מפרסמת מאמרים ובין היתר בנושא "חיסונים". לקחתי את הדוגמא של חיסון נגד אבעבועות רוח ובדקתי. להלן הנתונים - לפני מתן החיסון חלו בישראל 140,000 בשנה ומתוכם נפטר ילד אחד. לאחר מתן החיסון נתקבלה הגנה של 92%. עלות הפרוייקט היה 21 מיליון שקל. צביקה

1. החיסון לא יעיל כי מקנה הגנה של 92% בלבד. 2.לא שווה להשקיע 21 מליון שקל משום שגם בלעדיו יש רק נפטר אחד? (אולי מסיבוכי החיסונים נפטרים יותר). 3. בכל מקר הארוע היחיד אינו נכנס לשגיאה סטיסטית.(לא כתבת כמה ילדים חלו) 4 חיבים לחסן בכל מחיר ולו כדי להציל חיי ילד אחד (ולו במחיר אלו שימותו מחוסר תקציב לטיפולים אחרים) 5. אם כבר נעשית מנתח מערכות כדאי שתדון בהיבטים אלו.

דורון שלום אם החיסון נותן הגנה של 92% כלומר 8% ילדים לא יוגנו ויחלו. אם יש מיליון ילדים = כלומר 80,000 יחלו. עוד לא מנתח מערכות - צריך להמתין לעוד שנה של לימוד. צביקה

אני לא תמיד מצליח לתפוס את ההומור שלך צביקה! 92% יעילות זאת אומרת שהחיסון מצליח למנוע ב92% ממקרי ההדבקה הפוטנציאלים ולא מכלל אוכלוסיה נתונה. אתה לא מתכוון להגיד שמליון ילדים נחשפים לנגיף! ואולי יש קשר בין קטלניות המחלה לבין יכולת החיסון של התרכיב? כלומר אותם 8% אומללים הם אלו בעלי מערכת חיסון בעיתית שגם קשה לחסן אותם וגם הם החולים הקשים. אולי אלו שחוסנו וחלו יפתחו סימפטומים קלים יותר? בקיצור מה לזה ולבטיחות? אז נפגש בעוד שנה לרסיטל הפסנתר שלי-אני עוד שנה מסיים ללמוד תווים.

דורון שלום גם אני הופתעתי שהכניסו את החיסון לנושא. נשארתי נמן למקור. האם אתה יכול להצביע אם כך על הנתונים? האם כאשר 140,000 ילדים חלו לפני החיסון - אפשר לאמר שכולם נחשפו לנגיף? כלומר כל המיליון ילדים? צביקה

הרי הוירוס לא נוצר יש מאין אלא אדם נדבק בו וכל מי שחולה נחשף. הנתונים שהביאה הקוראת מראים על ירידה לשליש ממקרי האישפוז בעקבות החיסון. זה בודאי כולל את המקרים שלא חוסנו מסיבות שונות, אלו שהחיסון לא עוזר להם ואולי גם את אלו שהחיסון גרם להם לפתח סימני מחלה. בלי להבין הרבה ברפואה ואפדימולוגיה הרי שאם יעיל לאדם הבודד ב96% הרי שיהיו פחות אנשים חולים והסיכוי להידבק ירד גם בקרב האוכלוסיה הלא מחוסנת. אתה מוזמן לפתח את התאוריה

דורון שלום אני בדקתי את עבודת המחקר של וועדה בכנסת שעל פיה קיבלו את ההחלטה לבצע את החיסון. לפני החיסון היו 140,000 חולים באבעבועות - כלומר מתוך אוכלוסייה של מיליון ילדים מדובר ב-14%. לאחר מתן החיסון הובטח שההגנה היא ברמה של 92% - כלומר 8% כן ייפגעו. ובמספרים 80,000 ילדים. כלומר מספר הילדים שהחיסון סייע להם הוא 60,000. עלון החיסון היה 21 מיליון שקל. כלומר כדי לסייע לילד בפועל שילמו 350 שקל. השאלה מה הקריטריון הכספי כדי למנוע מחלה? לעומת זה היה מקרה אחד של מוות בעקבות המחלה טרם קבלת החיסון. אף מקרה לאחר החיסון. אני מכיר את הקריטריון של מחיר הצלת חיים. שילמו 21 מיליון שקל כדי להציל חיי ילד אחד. זה לא עובר שום מבחן ניהול נכון של מערכת כלכלית. שוב אני מדגיש אינני יודע כיצד לשקלל את העלות למניעת מחלה של ילד אחד. צביקה

אחזור על התיזה שלי: אם הזריקה מחסנת בממוצע 92% מהאוכלוסיה ונגיד שהגיע ילד חולה במטוס מחו"ל הרי אינו בא במגע עם מליון ילדים אלא עם 100 שמתוכם יחלו 8שכנראה נמצאים באותו אזור. תוך זמן קצר יאותרו מוקדים של מחלה ותמנע הדבקה של כל מליון הילדים. כלומר אם חיסנת את רוב הילדים ולא כל ילד מתעטש לפרצוף של 999999 ילדים הרי שמנעת מחלה של הרבה יותר מ 80,000 ילדים. האם יש בקהל אפדמיולוג שתומך בתאוריה?

דורון שלום לדעתי כאשר אומרים שהנתון הוא 92% זהו נתון סטטי שמראה מה המצב לאחר כל המאמצים שנעשו במערכת. הוא נותן את התמונה הסופית של מידת ההצלחה. לדעתי אתה מתאר מצב דינמי שבו המערכת מתחילה להגיב לתחילת ארוע של הדבקה ובכך יש לקחת בחשבון את מערכת האיתור והתגובה המהירה. זה נושא אחר והוא שיפור מערכת הבקרה על התפשטות מחלה. עם הנתנוים שאתה הולך עליהם אי אפשר לקבל החלטות. כאשר יש את הנתונים שהוצגו בדו"ח של וועדת המחקר של הכנסת אפשר כן לקבל החלטה לפי מודלים של בטיחות מערכות (למרות שלא חשבתי שזה ילך לכיוון הזה). צביקה

אנא ברר במשאביך הגדולים מהי הגדרת יעילות חיסון. לדעתי אם אתה כולל את כל האוכלוסיה ביחס למחלה אתה מכניס בתוך נתון זה גם את אלו שלא נחשפו לגורם המחלה או בעלי חיסון טבעי. לגבי התהליך הדינמי שהיצגתי אולי באמת מדובר בתהליך אידיאלי אבל ברור לך שאין מצב שכל מדינת ישראל נחשפת לגורם המחלה.

דורון שלום אינני חושב שצריך לבדוק את הדבר לפני ולפנים. צריך להסתכל על הענין בצורה הכי פשוטה כדי שאנשי מדיניות יוכלו לקבל הסבר פשוט ושיוכלו לקבל החלטה מהירה. לכן אין להתייחס לאוכלוסייה ספציפית - אלא לכלל האוכלוסייה. לגבי תהליך דינמי זה תהליך התמודדות עם פרטים באזור מסויים ושוב הוא מקשה על קבלת החלטות ברמה ארצית ולכן לא רלבנטי. לכן ההתייחסות צריכה להיות ברמה הסטטית. קופסה שמכניסים לה השקעה בכסף ומקבלים ממנה הגנה ברמת % מסויימת. הקריטריון צריך להיות כמה עולה להציל חיים של אדם. בעולם מקובל להציל חולה 10,00 $, אדם בריא - 100,000 $ , טייס - 1,000,000 $. אם לגבי כלל החולים יעלה להציל חולה בעלות מעל 10,000 $ אין לקבל את הצעת הטיפול הרפואי. אם לגבי אדם בריא עולה להציל מעל 100,000 $ אין לקבל את הצעת ההצלה. אם לגבי טייס עולה להציל מעל 1,000,000 $ אין לקבל את ההצעה . לדעתי, חשוב שהממשלה תקבע מדיניות כוללת לגבי כל נושא ותציג את דרך קבלת ההחלטות מול הקריטריונים ואז אנשים יבינו ויקבלו בצורה יותר חיובית החלטות של קובעי מדיניות. צביקה

להציל חולה 10,000 $

צביקה אתה נכנס להתפלמסות מיותרת על ערך חיי אדם. צריך להבדיל בין ערך חיי אדם במחיר עלות או הפסד תועלות, בין מחיר שדרוש להצלת אדם מסוים או אוכלוסיה מסוימת לבין כמה צריך להוסיף לסל הבריאות. הצלת חיי אדם דורשת משאבים כספיים גם בבטחון, תשתיות וכו' והשקל שחסר במקום אחד לא תמיד יעזור במקום השני. תקציב הבטחון 32 מליארד שקל לצורך הצלת כל תושבי המדינה בשנה. חשבון גס 5000 שקל לגולגולת לשנה, ל75 שנות חיים 400.000 ש"ח זה בערך ה100.000$ שלך רק בתקציב הבטחון בקיצור הכל ענין של כמה יש, כמה צריך ומה החלופות.

דורון שלום באתר יש דוגמא של "מחיר חיי אדם". Human Life Value שם יש ערכים שונים שהגיעו מוסדות שונים בארה"ב. EPA, OSHA, NIOSH, NASA וכו'. צביקה

http://www.starmed.co.il/News/2052